בזמן שישנת: היפוגליקמיה לילית

חולי סוכרת מסוגים 1 ו-2 ודאי מכירים את התופעה של היפוגליקמיה, המוגדרת כערכי סוכר הצונחים מתחת ל-70 מ"ג (אולם יכולה להופיע גם ברמות סוכר גבוהות יותר) ומתבטאת באופן שונה אצל חולים שונים. בשנים האחרונות, מחקרים וחוקרים מחלקים את התופעה לשניים: היפוגליקמיה ביום והיפוגליקמיה לילית. מה ההבדלים ביניהם, מי סובל מהיפוגליקמיה לילית וכיצד ניתן לטפלה? ד"ר יוסי כהן, מומחה לסוכרת, מנהל מכון הסוכרת במחוז השפלה, מכבי שירותי בריאות משיב.

"היפוגליקמיה לילית מתרחשת בשעות השינה ובזה היא שונה מהיפוגליקמיה המתרחשת בערנות . בזמן השינה יש שינוי במצב ההכרה ובמצב המודעות מכאן שגם התחושות המאפיינות את מצב ההיפוגליקמיה בערנות עשויות להיות מעורפלות בזמן שינה" .

איזה חתך אוכלוסייה נמצא בסיכון?

"היפוגליקמיה לילית עלולה להתרחש בסוכרתיים בני כל הגילאים, אך יש לה משמעות קלינית חשובה יותר בילדים ובקשישים אשר להם שנות מחלה ארוכות. במקרים אלה, תיתכן חוסר מודעות לתסמינים האופייניים, כלומר: אובדן התחושות המקדימות של המערכת האדרנגרית ומעבר מהיר למצב של היפוגליקמיה מוחית, המאופיין בבלבול, ושינוי במצב ההכרה, עד כדי אובדן הכרה. מצבים אלה טומנים בחובם סכנה רבה, הנובעת מנזק מוחי לטווח ארוך, עקב אירועים חוזרים.

בנוסף, באוכלוסייה המבוגרת, ייתכנו הפרעות בקצב הלב, העלולות לגרום למוות פתאומי. באוכלוסייה המבוגרת, הסימפטומים המקדימים עלולים להיות ממוסכים, עקב תרופות שונות הפועלות על מערכת העצבים: תרופות שינה והרגעה מסוגים שונים".

מהם הסימפטומים שלה?

"הסימפטומים הם בעיקרם אותם הסימפטומים שקורים בהיפוגליקמיה בערנות ונובעים מתגובה של מערכת העצבים האדרנרגית, כדוגמת חולשה, עייפות, חוסר ריכוז, בלבול, הזעה, חרדה, טשטוש, רעד, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות וחוסר איזון. יש מגוון סימפטומים להיפוגליקמיה, הכוללים: בלבול, חוסר ריכוז, חולשה, חרדה, איטיות. במקרים קיצוניים, בהם ההיפוגליקמיה איננה מטופלת וערכי הסוכר ממשיכים לרדת, ייתכנו התכווצויות ועילפון".

מדוע החולים חוששים ממנה יותר?

"קיים חשש וחרדות מהיפוגליקמיה בשינה, בקרב חולי הסוכרת בכלל ובהורים לילדים סוכרתיים, אשר חוו זאת. החשש מהיפוגליקמיה בכלל, ובעיקר בשינה, מונע מסוכרתיים רבים להגיע לאיזון רצוי של רמות הסוכר. הורים כמובן חוששים מנזק קשה או נזק בלתי הפיך העלול להיגרם לילד. החשש הוא בעיקר ממצב של אובדן שליטה, בנוסף תחושות ההיפוגליקמיה בשינה בקרב אנשים בודדים יוצרת משקע עמוק של חרדה מחזרה של התופעה ללא יכולת להגיב כנדרש ובזמן."

כיצד ניתן להפחית את התופעה?

הדרכה נכונה של חולה הסוכרת ובני משפחתו

בחירת תרופות וסוגי אינסולין שהם בעלי פוטנציאל נמוך יותר לגרום להיפוגליקמיה בכלל ולהיפוגליקמיה לילית בפרט - תרופות פומיות לסוכרת מסוג 2 בעלות פוטנציאל יחיד או בשילוב של תרופות נוספות להיפוגליקמיה. וכן סוגי אינסולין אנאלוגים לטווח ארוך אשר מצמצמים משמעותית היארעות היפוגליקמיה בכלל והיפוגליקמיה לילית בפרט

ניטור מרובה של רמות הסוכר בדם, כולל ניטור לפני שינה

בילדים ובסוכרתיים מבוגרים מסוג 1 ו-2 המטופלים אינטנסיבית באינסולין באמצעות ריבוי הזרקות או משאבת אינסולין אשר איבדו תחושות מקדימות של היפוגליקמיה. טכנולוגיות חדשות של ניטור רציף, המתריעות על ירידה חדה ברמות הסוכר, עשויות להיות לעזר רב במניעת היפוגליקמיה מסכנת חיים

לסיכום, אירועי היפוגליקמיה הם אירועים משמעותיים למטופלים, ומשפיעים באופן שלילי על הטיפול בסוכרת ועמידה ביעדי האיזון הנדרשים. אין להפחית בחומרתם של אירועים אלה. פעולות בתחום ההדרכה ובחירת הטיפול התרופתי חייבות להיות כלולות בכל תכניות הטיפול לניהול סוכרת.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.