טריאתלון נשים: אפשרי עם אסתמה

אילת שחם בת 50 המתגוררת במושב גני עם ליד הוד השרון, לא חשבה שכתוצאה מחשיפה יתר לגידולי פקאנים בגינתה ומסביב לביתה, היא תפתח אלרגיה חריפה שהובילה לקוצר נשימה.

בגיל 44 אבחנו הרופאים כי אילת סובלת מאסתמה, אבל זה לא מנע ממנה להמשיך לעסוק בספורט. היא מספרת: "שנה לפני התפרצות האסתמה, פגשתי חברה בבריכה והיא אמרה לי שהיא מתכוונת להשתתף בטריאתלון שמתקיים באילת. באותו הרגע אמרתי לה: גם אני!".

מלבד השחייה, שחם מעולם לא עסקה בספורט באופן מסודר. השיחה עם החברה הניעה אותה לעסוק בתחום: "אפילו נעלי ריצה לא היו לי, אבל אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד, לשחות אני יודעת ולכן אין סיבה שלא אצליח לרוץ וגם לרכב על אופניים".

את האימונים שחם החלה כחודש לפני תחרות טריאתלון שהתקיימה בגן שמואל, ולטריאתלון נשים היא הגיעה רק כחצי שנה אחרי התחרות הראשונה שלה.

מאז התחרות, איילת לוקחת חלק בטריאתלון הנשים המתקיים בכל שנה בהרצליה ולא מוותרת על אף תחרות - וזאת למרות שפריחת הפקאנים חופפת למועד טריאתלון נשים, דבר המהווה עבורה כאמור קושי: "בטריאתלון נשים הראשון שבו השתתפתי, 300 מטר לפני קו הסיום, התחלתי לחרחר, היה לי קוצר נשימה קשה במיוחד. הראש אמר לי תפסיקי לרוץ, אבל הלב אמר את מסיימת את התחרות! בעלי, אמי וילדיי שחיכו לי בשער הסיום נאלצו לצפות בי מגיעה מחוסרת כוחות ומחרחרת לסיום. את המשאף השארתי באופניים בשטח ההחלפה, וכך נאלצתי לרוץ לשטח ההחלפה כדי להגיע למשאף".

שחם מוכיחה לנשים רבות איך אפשר בכל שלב בחיים להתחיל לעסוק בספורט, גם כאשר יש מוגבלות כלשהי: "ברגע שחוויתי את היופי והייחוד שיש בטריאתלון הנשים, אני לא מוכנה לוותר על ההשתתפות. האסתמה היא חלק משגרת חיי ולמדתי לחיות איתה ולשלב אותה בפעולות היום יום שלי".

בעקבות ההשתתפות בטריאתלון, אילת החלה להדריך נשים בקבוצת רכיבה שהקימה, וכעת חשוב לה להעביר מסר לנשים נוספות: "טריאתלון נשים מאפשר לנשים בכל גיל ובכל מצב לקחת חלק באירוע בו כל אחת מנצחת בדרכה שלה, גם אם הן לא יכולות לעשות את כל המקצים, הן עדיין יכולות לבחור להשתתף רק באחד מהם. מה שחשוב באמת הוא עצם ההשתתפות וההישג של התמודדות עם פחד. אם עבורי מחלת האסתמה לא מהווה מכשול, כך גם נשים רבות יכולות להעז. העצמה דרך ספורט זו דרך נפלאה להתמודד עם הקושי הפיזי והנפשי, ולדעת שניצחתי אותו. אם הצלחתי להתמודד בתחרות - אני יכולה לעשות כל דבר שארצה! אני לא אשקר, לא תמיד קל לי. לפעמים זה מרגיש כמו לנשום דרך קשית. לעתים קורה שאני מגיעה לקוצר נשימה במהלך פעילות גופנית ריצה או רכיבה. זה מגביל, אבל אני לא מוותרת, דואגת לשמור על עצמי, לכל מקום אני הולכת עם משאף, אבל אני גם יודעת שהחוזק מגיע מהראש ומהלב וכשרוצים מצליחים!".

בואו לדבר על זה בפורום בריאות וכושר.