המחלה שהרגה את רובין ויליאמס
השחקן רובין וויליאמס התאבד ככל הנראה כי סבל מדיכאון עמוק שגרם לו לשים קץ לחייו. מה מאפיין את המחלה? כיצד נוכל לזהותה בקרב מקורבינו? והאם ניתן למנוע התאבדות?
דיכאון הינה הפרעה שטומנת בחובה סכנות רבות. אחד מכל שישה בוגרים בישראל סובל מהפרעה של דיכאון או חרדה במהלך חייו. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, דיכאון היא המחלה אשר תוביל לנטל המחלה הגבוה ביותר בתוך כעשור. מצד אחד ניתן לזהותה בקלות יחסית ולטפל בה ביעילות, אך מאידך, בשל עיכוב באבחון והסטיגמה שעדין אופפת את ההפרעה - חלק ניכר מהסובלים בה לא מאובחנים ולא מטופלים כיאות. ההערכה שרק כמחצית מהסובלים בדיכאון זוכים לטיפול מיטבי. 
מהם המאפיינים העיקריים של אדם שסובל מדיכאון עמוק?
דיכאון הינה הפרעה המאופיינת במצב רוח ירוד, ירידה בתאבון, הפרעות בשינה, העדר אנרגיה, חשיבה שלילית שכוללת מחשבות ייאוש, חוסר תקווה וערך ירוד - וכן שינויים בריכוז וביכולת לחוש הנאה. במצבים חמורים, ההפרעה מלווה גם במחשבות שווא (מחשבות ללא אחיזה במציאות) שתכניהם תואמים את מצב הרוח - מחשבות שווא של אשמה, מחשבות שווא הקשורות לאובדן ממון או נכס, מחשבות על הפסקת פעילות של אברים מאברי הגוף ועוד. בנוסף, יכול להופיע בעקבות הדיכאון גם אי שקט קיצוני וחשיבה אובדנית.
איזה גילאים מחלה זו מאפיינת?
לאורך ההיסטוריה, גיל הופעת המחלה הולך ונעשה צעיר יותר, כשבגילאים הצעירים שכיחותה גבוהה בקרב נשים - אך לאורך השנים שכיחותה בקרב גברים משתווה לזו שבקרב נשים. כאמור, התמונה די ברורה באם נותנים את תשומת הלב הראויה לשינויים בתיפקודו של האדם. בגילאים צעירים האיפיון הוא יותר התנהגותי, עם נטייה להסתגרות, ירידה בהישגים הלימודיים והפרעות התנהגות. בגיל המבוגר יכולות להתלוות להפרעה תלונות גופניות לא ספציפיות, כולל תלונות על מיחושים שונים ושינויים בתפקודים הקוגניטיביים.
האם דיכאון יכול להשפיע על המצב הפיזי של הגוף?
מעבר לסכנה הישירה להתאבדות המוערכת ב-15% מכלל הסובלים מדיכאון, הרי שלהפרעה השלכה גם על תפקודי הגוף האחרים. דיכאון יכול להוביל לתחלואה גופנית כמו תחלואה לבבית וסוכרת, ובנוסף היא יכולה להוביל להחמרה של מחלות אלה באם הופיעו קודם לכן. חשוב לציין כי שכיחות הדיכאון באנשים שסובלים ממחלות כרוניות גבוהה בסדרי גודל של פי 2-5 מאשר באוכלוסיה הכללית.
כאשר אנו חושדים באדם קרוב אלינו כי הוא נמצא בדיכאון עמוק, למה צריך לשים לב ומהן הנורות האדומות?
דיכאון עמוק נחשב לדיכאון שתסמיניו קשים בעוצמתם, שמוביל לפגיעה תפקודית ניכרת, שמתלוות אליו מחשבות אובדניות או מופיעים מחשבות שווא והזיות (תסמינים פסיכוטיים). סכנת ההתאבדות היא ביחס ישיר לחומרת המחלה.
הסברה שטוענת ששאלות ישירות על קיומן של מחשבות אובדניות מעלות את הסכנה להתאבדות - מופרכת. נהפוך הוא, אנשים המצויים בסבל שכרוך בדיכאון, חשים הקלה כשיש לגיטימציה לדבר על הנושא. בדרך כלל אנשים שעסוקים במחשבות ייאוש ובמחשבות על התאבדות, חשים בהלה מעצם המחשבה והיכולת לשתף - מעבר לכך שהדבר מאפשר איתור ומניעת ביצוע המעשה האובדני, שמוביל להקלה ניכרת.
להתגבשות מחשבות אובדניות בדרך כלל יש מהלך. בדרך כלל העיסוק במוות מתבסס על מחשבת ייאוש, שיכולה להתפתח למחשבה על מוות באופן כללי דרך חשיבה על תוכנית ספציפית ועד גיבוש תוכנית למימוש. נקודת הקצה היא הניסיון האובדני עצמו. כל אחד מהשלבים שתוארו יכולים להוות הזדמנות למניעה. לכן באם הסובבים את האדם הסובל מדיכאון נחשפים למחשבות שכאלה - יש צורך לפנות ללא היסוס לאיש מקצוע לשם הערכה וטיפול.
סברה מוטעית נוספת היא שלא ניתן למנוע התאבדות אצל אדם עם מחשבות אובדניות. מדובר בטעות בעלת השלכה גורלית. התאבדות אצל אדם הסובל מדיכאון בהחלט ניתנת למניעה. אדם הסובל בדיכאון רואה את עולמו דרך פריזמה מעוותת, הוא או היא שבויים בהלך חשיבה שלילי. טיפול בדיכאון יוביל לנסיגת החשיבה האובדנית ולהצלת האדם.
כמה השימוש בסמים ובאלכוהול משפיעים על דיכאון עמוק?
שכיחות השימוש באלכוהול ובסמים גבוהה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון ממושך, ביחס לאוכלוסייה הכללית. מדובר בתופעות שמזינות זו את זו במעין מעגל רשע. לעתים השימוש באלכוהול ובסמים מהווים סוג של ניסיון טיפולי עצמי שמחמיר את הדיכאון, שכן אלכוהול וחלק מהסמים הינם חומרים בעלי השפעה מעכבת. שכיחות הדיכאון בקרב מכורים לסמים ואלכוהול גבוהה מאוד.
מה הטיפול העיקרי באנשים שסובלים מדיכאון עמוק?
התמונה המצטיירת מהתיאור של ההפרעה והשלכותיה מורכבת, אולם הטיפול יכול להיות לרוב יחסית פשוט. כיום מדובר על שילוב של טיפול תרופתי נוגד דיכאון, וטיפול פסיכולוגי שנמצא כיעיל יותר מכל אחד מהאמצעים הללו בנפרד.
בדיכאון עמוק לא ניתן להימנע משילוב של תרופות ולעתים בעיקר בשלב החריף, יש צורך בשילובי תרופות, בעיקר באם התמונה מערבת תסמינים פסיכוטיים ורמת חרדה גבוהה. בדיכאון עמוק קשה לגייס את החולה לטיפול פסיכולוגי, והטיפול צריך להתבסס על תמיכה אינטנסיבית ומעקב הדוק. בשלבים הראשונים של הטיפול האינטנסיביות חיונית הן על מנת לזהות ולמנוע התאבדות והן על מנת להתאים את הטיפול אל מול התמונה הקלינית המורכבת.
זיהוי מוקדם מפשט את הטיפול. במצבים של דיכאון עמוק לעתים אין מנוס גם מאשפוז, לשם מתן טיפול במסגרת מגנה שמאפשרת ניטור הדוק וצמוד הן של הטיפול והן לעצם קיומם ונסיגתם של התסמינים.
ד"ר ערד קודש הוא פסיכיאטר מומחה, מהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת
בואו לדבר על זה בפורום דיכאון וכאב.
