האם כסף קונה בריאות?

תוחלת החיים בישראל עולה בהתמדה ונמצאת בראש מדינות OECD, ואחת הסיבות לכך היא מערכת הבריאות הטובה בישראל. מחד, התקציב הציבורי אינו מצליח להדביק את קצב הזדקנות האוכלוסייה שמעלה ביקושים לשירותי בריאות; ומאידך אינו מצליח לממן את הקדמה הרפואית שמייצרת לנו כל העת תרופות וטכנולוגיות חדשות. כך נוצרת מערכת בריאות בגירעון מבני וגם פערים הולכים וגדלים בין מיעוטי יכולת כלכלית, לעומת העשירונים המבוססים יותר. נושא זה עמד בליבה של ועידת ישראל לרפואה שהתקיימה היום (ג') בבנייני האומה בירושלים בחסות המרכזים הרפואיים הדסה, שערי צדק ובני ציון, הקרן לידידות, הר"י ועוד.

מנתונים שהוצגו בכנס עולה כי תוחלת החיים ביישובים מבוססים בישראל גדולה ב-5 שנים מיישובים ברמה סוציואקונומית נמוכה וגם תמותת התינוקות ביישובים המבוססים נמוכה יותר בהשוואה ליישובים חלשים כלכלית. אחת הסיבות לכך היא חוסר זמינות של שירותי רפואה לתושבי הפריפריה. לדברי שר הרווחה, מאיר כהן "תושבי הפריפריה נוסעים כ-40 ק"מ לבית חולים, לעומת תושבי המרכז שנוסעים 3 ק"מ. קופות החולים מקבלות מהמדינה תקציב לפריפריה אולם הוא לא מגיע לשם ולכן כשהייתי ראש עיריית דימונה גייסתי תרומות והקמתי מיון קדמי. 13 אלף תושבי דימונה פוקדים את המקום בשעות הלילה. וחשוב לפתוח מרכזים נוספים כאלה באזורי הביקוש".

פרופ' שוקי שמר, יו"ר רשת אסותא מרכזים רפואיים חיזק את דבריו של כהן ואמר כי "אסותא מוכנה לבנות בכל עיר בישראל בית חולים, אולם יוזמות אלה נבלמות על ידי המדינה דבר שגורם לאי שיוויון בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה". שמר ציין כי כניסת מערכת הבריאות הפרטית הוזילה את מחירי שירותי הבריאות והעלתה את זמינות השירותים הרפואיים במצב של תורים ארוכים במערכת הציבורית.

אורי שומרת מאגף התקציבים במשרד האוצר הביע התנגדות ליצירת תחרות של מערכת הבריאות הפרטית בזו הציבורית משום שהם מתחרים על אותו משאב יקר וחסר הרופאים. לדבריו המלצות ועדת גרמן אמורות לטפל בבעיית התורים הארוכים באמצעות הפניית תקציבים לקופות החולים ובתי החולים וליצור העדפה של המערכת הציבורית על פני המערכת הפרטית. כמו כן בנוסחת הקפטיציה האחרונה קיבלו הקופות 160 מיליון שקלים ייעודיים לתושבי הפריפריה.

אוריינות רפואית וסל בריאות - מצמצמי פערים

בעיה נוספת שמרחיבה פערים היא הקושי של בעלי השכלה נמוכה להשיג מידע רפואי, לעבד אותו ולקבל החלטות רפואיות טובות. לדברי ד"ר דיאן לוין משירותי בריאות כללית, קיים קשר הדוק בין רמת השכלה לבין רמת אוריינות בריאותית. מראיונות עומק שביצעה קופ"ח כללית בקרב 600 מבוטחיה נמצא כי 70% מהם מצליחים לאתר מידע רפואי ולהבין אותו; מבינים את הנחיות הרופא ומודעים לחשיבותה של חוות דעת שנייה. אולם 30% אינם מצויים באוריינות הרפואית ושם דרושה עזרה וחיזוק.

פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל שערי צדק ויו"ר ועדת סל הבריאות בשנת 2013 אומר כי "סל הבריאות תורם לצמצום הפערים במערכת הבריאות, חרף היותו לא מספק מבחינה תקציבית. זאת תודות להרכב הוועדה ההטרוגני שמורכב מרופאים, כלכלנים, נציגי ציבור ונציגי קופות החולים - ששומרים על האינטרסים של כלל הקבוצות באוכלוסייה. בנוסף תעדוף התרופות והטכנולוגיות הרפואיות הראשוני מתבצע רק על פי חיוניות מבלי להתייחס כלל לעלות כלכלית. הסל מנסה לאזן בין תרופות מצילות חיים, לבין רפואה מונעת לבין תרופות לאוכלוסיות שקולן אינן נשמע. מלאכה שאינה פשוטה אולם בסופו של דבר משקפת איזון אינטרסים".

לדברי פרופ' חיים ביטרמן, הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית, הסוגיה האמיתית שיש לבחון היא פריפריה חברתית ולא פריפריה רפואית, שכן רפואה טיפולית תורמת רק לעשרה אחוז בתוחלת החיים. כל השאר תלוי בחינוך, יכולת השתכרות, אוריינות רפואית ועוד, ושם יש להשקיע את המשאבים.

צוק איתן - הצלחה רפואית

תא"ל פרופ' יצחק קרייס, קרפ"ר סיפר בכנס שמבצע "צוק איתן" העמיד למבחן את תוכנית "שומר אחי", שמטרתה להציל חיים בשדה הקרב. ואכן התוכנית עמדה ביעדים וזאת תודות לרופאים ופרמדיקים שהיו בכל פלוגת לוחמים; הטמעה של טכנולוגיות רפואיות חדשות בשדה הקרב כגון פלזה מיובשת לפצועים, תחבושות המוסטטיות, חוסם עורקים חדש, עוצרי דימום ועוד שתרמו רבות להצלת חיים; עבודת הקודש של בתי החולים אליהם הובאו הפצועים ונלחמו על חייו של כל חייל. לדבריו מערכת הבריאות תפקדה מצוין בזמן חירום ומזמן לא נתקלנו ברוח כזו של אחדות וזהות.

בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.