פקקת ורידים :טיפול בנוגדי קרישה

(0)
לדרג

פקקת ורידים (DVT) הוא קריש דם שמתפתח בווריד עמוק, בדרך כלל באזור הגפיים התחתונות של הגוף. מי מועד ללקות במחלה ומהן דרכי הטיפול בה?

מאת: מאת ד"ר שירלי שפירא

מערכת כל הדם שבגוף מורכבת מעורקים, המספקים דם מהלב אל האיברים השונים, ומוורידים, המנקזים דם חזרה אל הלב. זרימת הדם בעורקים נעשית בלחץ זרימה גבוה תודות ללב המתכווץ ודוחף את הדם ממנו והלאה. זרימת הדם בורידים הינה בלחץ נמוך, ללא תמיכה של משאבת הלב אלא בעזרתם של שסתומים ורידיים , קטנים וחד-כיווניים, הדוחפים את הדם במעלה הדרך, ופועלים כנגד כח הכבידה. לכן לשרירי הרגליים חלק חשוב בהזרמת הדם הוורידי לכיוון הלב.

זרימת הדם בכלי הדם תלויה בשלושה גורמים: שינויים בזרימת הדם, פגיעה בתאי הציפוי של כלי הדם ושינויים בהרכב הדם - עלייה בגורמים קרישתיים או ירידה בגורמים "מדללי דם" מסיבה נרכשת או תורשתית.

זרימת הדם העורקית תפגע בדרך כלל בשל פגיעה בדופן כלי הדם, בעיקר בשל טרשת עורקים - עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל הצטברות משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות. פגיעה שכזו גורמת לאספקת דם לקויה לאיבר (איסכמיה), ותתבטא למשל בהתקף לב, כאשר אספקת הדם לשריר הלב נפגעת. באותו אופן, כאשר אספקת הדם למוח נפגעת, מתרחש ארוע מוחי.

זרימת הדם הוורידית נפגמת בשל ירידה בלחץ הזרימה (סטזיס - הדם נייח ולא זורם) ו/או שינויים בהרכב הדם, הגורמים לנטייה לקרישה מוגברת.

מהי פקקת ורידים?

פקקת ורידים הינה מצב שבו נוצר קריש דם במערכת הוורידים העמוקה של הגוף, בדרך כלל ברגליים (לא בדליות שהן ורידים שטחיים). הקריש הזה יכול לשלוח תסחיף, דהיינו חלקיקי קריש לאיברים אחרים בגוף, בדרך כלל לריאות. זהו מצב מסוכן הנקרא תסחיף ריאתי.

מרבית מקרי הפקקת העמוקים הינם ברגליים היות וזהו האיבר הנמוך ביותר בגוף, ולכן מלאכת ניקוז הדם ממנו היא הקשה ביותר. פקקת ורידים תתבטא ברגל נפוחה וכואבת. תסחיף ריאתי, לעומתה, יתבטא בקשיי נשימה, כאבים בחזה, דפיקות לב מואצות, עילפון - ואף יכול לגרום למוות.

באופן נדיר יותר יתכנו קרישי דם גם בוורידים אחרים כגון ורידי הידיים, טחול, מוח ועוד.

מהם גורמי הסיכון לפקקת ורידים?

פגיעה בזרימת הדם:

חוסר תנועה: כאשר אדם פעיל, תזוזת השרירים שלו מסייעת בהזרמת הדם בוורידים העמוקים. אם הוא מרותק למיטה או חסר תנועה לאורך זמן, למשל לאחר ניתוח או תאונה או בטיסה ממושכת מעל 4-5 שעות, זרימת הדם בוורידים שלו תהיה איטית יותר, דבר המעלה את הסיכוי ליצירת קרישי דם.

מצבי קרישתיות יתר:

באופן תקין קיים שיווי משקל בגוף בין יצירת קריש, על מנת שלא נדמם, לבין פירוק קריש, על מנת שלא ייווצרו קרישי דם. במצבי קרישת יתר, קיימת הפרעה בפעילות חלבוני הקרישה. מצב של קרישיות יתר הוא מצב שבו האיזון העדין בין ייצור לבין פירוק קריש מתערער, כך שכף המאזניים נוטה לטובת ייצור קריש.

מצבים אלו נחלקים למצבים מולדים ולנרכשים. לכ- 12-15% מהאוכלוסייה קיימת נטייה תורשתית מולדת לקרישת יתר (טרומבופיליה). מרביתם יעבירו את חייהם ללא סיבוך של מצבם זה. מצבים נרכשים של קרישת יתר הם רבים ומתוכם חשוב לציין: מחלת הסרטן, עישון והשמנת יתר, עודף אסטרוגן כמו בעת הריון, משכב לידה, טיפולי פוריות, גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חלופי.

כיצד מונעים את התפתחותה של פקקת ורידים?

ישנם נוגדי קרישה מסוגים שונים הניתנים מראש לאנשים שנמצאים במצבי חוסר תנועה, כמו לדוגמא לאחר ניתוח החלפת פרק ירך או ניתוח להחלפת הברך - או אצל נשים בהריון שחוו פקקת ורידים בעבר. ההחלטה על סוג הטיפול נתונה בידי הרופא המטפל.

כיצד מטפלים בפקקת ורידים ובתסחיף ריאתי?

עיקר הטיפול בפקקת ורידים ובתסחיף ריאתי מסתמך על תרופות נוגדות קרישה העוצרות את תהליך התרחבות הקריש - אך אינן מפרקות אותו. את זאת יעשה הגוף באופן טבעי. משך הטיפול בנוגדי קרישה מתבסס על מספר פרמטרים ונע בין שלושה חודשים לטיפול קבוע. חולים אשר עברו אירוע קודם של פקקת, נזקקים לטיפול נוגד קרישה למשך כל חייהם, על מנת לצמצם את הסיכון לחוות אירוע חוזר.

הטיפול המסורתי הינו זריקות קלכסן (CLEXANE) ובהמשך מעבר לטיפול דרך הפה בכדורי קומדין (COUMADIN). את הטיפול בקומדין יש לנטר באופן קבוע על ידי בדיקת INR בדם, על מנת לוודא פעילות נוגדת קרישה מחד, והיעדר נטייה מוגברת לדמם מאידך.

לאחרונה התווספו לארסנל הטיפולים שלושה נוגדי קרישה חדשים. שתי תרופות ניטלות פעמיים ביום ואילו התרופה השלישית ניטלת פעם ביום. שלוש התרופות אושרו לטיפול בפרפור פרוזדורים בהתוויה של מניעת שבץ. תרופות אלו יעילות ובטוחות לפחות כמו קומדין.

היתרון בתרופות אלו הוא שהשימוש בהן אינן מצריך ניטור קבוע על ידי בדיקות דם. אין צורך לשמור על דיאטה מיוחדת והן מתנגשות פחות עם מגוון תרופות. בשלב זה רק נוגד קרישה אחד מבין השלושה (שניטל פעם ביום לאחר נטילה התחלתית של מינון כפול), אושר, ורשום בישראל לטיפול ולמניעה של פקקת ורידים. להבדיל מקומדין, המתחיל את פעולתו לאט וגם מתפנה מהגוף לאט, תרופה זו מתחילה לפעול כעבור מספר שעות - עובדה המאפשרת התחלת טיפול תרופתי מיד עם אבחנת פקקת ורידים, ללא צורך בטיפול מקדים בזריקות קלכסן.

ד"ר שירלי שפירא היא מומחית להמטולוגיה, בי"ח מאיר

בואו לדבר על זה בפורום כלי דם ורידים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום