פיזיותרפיה: קיפוח בעלי מוגבלויות

על פי חוק ביטוח בריאות הממלכתי, יש לתת שירותי פיזיותרפיה לאנשים בעל מגבלה שכלית התפתחותית, אך בפועל קופות החולים נותנות מענה הולם למטופלים מתחת לגיל 3, אך חלקי בלבד מעל גיל זה, בעיקר במצבים חריפים. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שנערך לאחרונה בפקולטה למדעי הבריאות באונ' אריאל.

במסגרת המחקר, שנערך על ידי ד"ר תמר יעקב, מהמחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות באונ' אריאל, מרים בריל מדריכה ארצית במשרד החינוך (בדימוס) וכרמית כהנא יועצת ארצית במשרד הרווחה, נבדקו פרסומים ואתרי האינטרנט של משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה וקופות החולים. כמו כן בוצעו ראיונות עומק אישיים עם מנהלי השירות הפיזיותרפי במסגרות אלה, שנשאלו על מידת היישום של החוקים הרלוונטיים אצלם, וכן על חוזקות וחולשות של מערך הפיזיותרפיה הקיים.

המחקר מצביע על כך שהטיפול הפיזיותרפי בבעלי לקויות התפתחותיות עם וללא לקות קוגניטיביות ניתן לאורך מעגל החיים בכל הארץ. בני 3-0 מטופלים במרפאות להתפתחות הילד של קופות החולים ומשרד הבריאות, וכן במעונות יום של משרד הרווחה, בני 21-3 לומדים בדרך כלל בגנים ובבתי ספר של החינוך המיוחד ומטופלים בבמסגרות בהן הם חוסים. בני 21 ומעלה החוסים במסגרות של משרד הרווחה מטופלים במסגרות אלה. הטיפול באלה שאינם מתגוררים במעונות אמור להינתן בקהילה. קופות החולים נותנות נותנות מענה הולם למטופלים מתחת לגיל 3 ומענה חלקי בלבד מעל גיל זה (בעיקר במצבים חריפים). קופות החולים לא מקבלות על עצמן אחריות מספקת למתן שירותי פיזיותרפיה לאוכלוסייה שנמצאת במסגרות של משרדי החינוך והרווחה או לבוגרים שמתגוררים בקהילה.

בנוסף מצביעים בכירים במערך הפיזיותרפיה על בעיות שונות, בין היתר היעדר של מאגר נתונים בסיסי של המטופלים במסגרות של משרד החינוך, ומחסור חסר מנגנון מעקב אחר המטופלים, אף שמדובר באנשים שנמצאים במערכת שנים רבות. במהלך השנים משתנות מטרות הטיפול ומשתנים אמצעי הטיפול. כמו כן המערך לזיהוי חוסים שזקוקים לטיפול פיזיותרפי, במסגרות של משרד הרווחה לא מספיק יעיל, וגם חסרות השתלמויות מקצועיות ייחודיות בתחום הטיפול הפיזיותרפי לבעלי לקויות התפתחותיות בכלל ולעובדים בפריפריה במיוחד.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול פיזיתרפי.