קטרקט וגלאוקומה: כדאי לשים עין
בגיל מבוגר נפוצות שתי מחלות עיניים העלולות להביא לעיוורון - קטרקט וגלאוקומה. האבחון המוקדם בגלאוקומה חיוני מאוד מפני שהנזק בלתי הפיך
רוצים לשמור על ראייה חדה וטובה גם בגיל המבוגר? כדאי להישמר מקטרקט ומגלאוקומה. כיצד מאבחנים ומטפלים? התשובות - בפנים.
האם ישנן מחלות ראייה אופייניות לגיל המבוגר?
בהחלט. קטרקט וגלאוקומה הן בין מחלות העיניים הנפוצות ביותר בגיל המבוגר. על אף שמחלות אלה יכולות להופיע גם בגיל הצעיר, מדובר במחלות ששכיחותן עולה עם הגיל - ושתיהן אופייניות ונפוצות בקרב אנשים בגיל חמישים ומעלה.
עד כמה נפוצות מחלות הקטרקט והגלאוקומה?
שתיהן נפוצות מאוד. שכיחות הגלאוקומה בגיל 40 עומדת על 1-2% בעוד שבגיל 80 אחוז התחלואה כבר יעמוד על 10%-15%. מחלת הגלאוקומה היא הגורם השני בשכיחותו (אחרי ניוון רשתית) לעיוורון בלתי הפיך בעולם המערבי. מחלת הקטרקט אף היא נפוצה מאוד וכ-30% מהאנשים בגיל 65 ומעלה סובלים מקטרקט באחת מהעיניים או בשתיהן.
מהי מחלת הגלאוקומה?
מחלת הגלאוקומה הינה מחלה כרונית, בלתי הפיכה הנוטה להתקדם לאט. המחלה מתבטאת בפגיעה בעצבי הראיה והיא מלווה באובדן בלתי הפיך של שדה הראיה. המחלה מכונה "הגנב השקט של הראייה" מאחר והיא יכולה להיות אסימפטומטית עד לשלביה המתקדמים ביותר. ידוע כי כ-50% מחולי הגלאוקומה בארה"ב כלל אינם מודעים למחלתם. עובדה זו נובעת מכך שהמחלה פוגעת לרוב בשדה הראייה ההיקפי ואילו שדה הראייה המרכזי נשאר תקין עד לשלבים המתקדמים של המחלה. הלוקה במחלה עשוי לראות בצורה חדה מאד, ואפילו לראות 6/6, עד לשלביה המתקדמים ביותר ועל כן חולה הגלאוקומה עלול שלא להיות מודע כלל לקיומה של מחלתו ולהמשך התקדמותה. המודעות למחלה מופיעה כאשר ניזוק שדה הראיה המרכזי, כלומר עד להתחלת העיוורון.
לסיכום, מדובר במחלה סמויה, שקטה, הנעדרת תסמינים עד לשלביה המתקדמים ביותר. האיחור באבחון גורם לאיחור במתן טיפול ולהתקדמות המחלה עד לעיוורון.
מדוע חשוב לאבחן את הגלאוקומה בשלב מוקדם של המחלה?
השלכות המחלה על הראייה ועל איכות החיים חמורות ככל שהיא מאובחנת ומטופלת מאוחר יותר. האבחון המוקדם חשוב מאוד שכן ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לצמצם את הנזק ולהציל את הראיה. האתגר הגדול ביותר הוא לאבחן את המחלה בטרם החל הנזק לשדה הראיה שכן מרגע שהופיע הוא אינו הפיך.
כיצד ניתן לאבחן את הגלאוקומה בזמן?
מאחר ואין למחלה תסמינים עד לשלביה המתקדמים ביותר חשוב להגביר את המודעות למחלה ולעודד את הציבור להיבדק על ידי רופא העיניים. מעל גיל 40 מומלץ להיבדק על ידי רופא העיניים אחת לשנה. נוכחות של גורמי סיכון למחלה מחייבת התחלת מעקב בגילאים צעירים יותר.
מהם גורמי הסיכון העלולים לגרום להתפתחות גלאוקומה?
גלאוקומה היא מחלה רבת גורמים (מולטי-פקטוריאלית). גורמי הסיכון המרכזיים לגלאוקומה כוללים לחץ תוך עיני גבוה, גיל מבוגר, גנטיקה (סיפור משפחתי של גלאוקומה), מוצא (המחלה נפוצה יותר באפריקה) וקרנית דקה. לצד אלה, ישנם גורמים מינוריים יותר המשפיעים על הסיכון לפתח את המחלה, כגון: מחלות כלי דם, סכרת, מיגרנות, קוצר ראייה ועוד.
כיצד מאבחנים גלאוקומה?
הבדיקה והאבחון נעשים על ידי רופא העיניים. הבדיקה נעשית בעזרת מכשיר המכונה "מנורת סדק". הרופא ימדוד את הלחץ התוך עיני, יבדוק את אזור הניקוז של נוזלי העין (בדיקה המכונה גוניוסקופיה) ויעריך בצורה מדוקדקת את עצבי הראיה. בדיקות עזר נוספות יבוצעו על פי שיקול דעת רופא העיניים בהתאם לצורך. בדיקות העזר כוללות בדיקת שדה ראייה ממוחשבת, מדידת עובי הקרנית, בדיקת OCT של עצבי הראיה ועוד.
מהן דרכי הטיפול במחלת הגלאוקומה?
לכל מטופל מותאמת תכנית טיפול אישית שניתן להמשיל אותה לחליפה התפורה לפי מידותיו. הטיפול נקבע לרוב על פי דרגת חומרת המחלה ומאפייניה ועל רקע מאפייניו השונים של המטופל לרבות מחלות הרקע שלו, גילו, קצב הדרדרות מחלתו ועוד.
הטיפול כולו מבוסס על הורדת הלחץ התוך עיני של המטופל.
הטיפול עשוי לכלול תרופות הניתנות לרוב בטיפות, טיפולי לייזר שונים ומגוונים, וקיימת גם אופציה ניתוחית העדיפה במקרים מסוימים. לעיתים קרובות יש לשלב בין הטיפולים השונים.
איזה ניתוחי גלאוקומה קיימים?
האפשרויות הניתוחיות לטיפול בגלאוקומה רבות ומגוונות. ישנן שיטות חדישות המשפרות את סיכויי ההצלחה. ניתוח הפילטרציה הקלאסי (טרבקולקטומי) הינו עדיין המקובל והנפוץ ביותר. מקובל כיום גם השימוש בנקזים (עם או בלי מסתמים). בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גם שיטות ניתוחיות זעיר פולשניות. הצורך בניתוח וסוג הניתוח ייקבעו בהתאם להמלצת הרופא המטפל. סוג הניתוח שיבחר תלוי במטרות הטיפול, בנתוני החולה ובטיב מחלתו.
מהי מחלת הקטרקט?
קטרקט נובע בשינוי המבנה החלבוני של העדשה הטבעית של העין. שינוי החלבונים גורם לאובדן שקיפות העדשה ולהפרעה בחדות ובאיכות הראיה. התסמינים של קטרקט כוללים: טשטוש ראיה שאינו ניתן עוד לתיקון על ידי משקפיים, סנוור, שינוי בראיית צבעים ועוד.
מהם הגורמים לקטרקט?
גיל מבוגר, חבלה עינית, ניתוחי עיניים, שימוש ממושך בתרופות (לדוגמא: שימוש בסטרואידים ושימוש ממושך בטיפות מסוימות) ועוד.
מהו הטיפול בקטרקט?
הטיפול בקטרקט הינו ניתוחי. ניתוחי הקטרקט התפתחו והשתכללו מאד בשנים האחרונות. שיעורי ההצלחה עלו מאד בעוד ששיעור הסיבוכים ירד. הניתוח מבוסס על הוצאת העדשה המולדת והשתלת עדשה מלאכותית במקומה. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה מקומית, מבעד לחתכים זעירים והוא אינו דורש אשפוז או צום. החידוש הגדול ביותר, בהקשר זה, הוא היכולת להשתיל עדשות מלאכותיות איכותיות ביותר (עדשות פרימיום). במידת הצורך, ניתן כיום לנתח באופן משולב גם קטרקט וגם גלאוקומה.
מהן עדשות פרימיום?
מדובר בעדשות המכונות עדשות פרימיום. עדשות אלה הינן צלולות ביותר (בשונה מהעדשה המולדת הפגומה, אותה מחליפים), והן עשויות להפחית משמעותית את הצורך במשקפיים ואף לייתר בכלל את הצורך במשקפיים בחלק מהמקרים.
ישנן כיום עדשות המתקנות צילינדר (אסטיגמציה), עדשות רב- מוקדיות (מולטיפוקליות) ועדשות המשלבות בין השניים. עדשות אלה נבחרות בהתאמה אישית והן דורשות מדידות מדויקות וחישובים מורכבים. השימוש בעדשות הפרימיום מאשר שיפור באיכות החיים ובאיכות הראיה.
לסיכום, קטרקט וגלאוקומה הינן שתי מחלות נפוצות מאד הנוטות להידרדר עם הזמן ושכיחותן עולה עם הגיל. שתיהן עלולות לפגוע בראיה אך בשתיהן ניתן וחשוב לטפל.
גלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה" בשל היותה נעדרת תסמינים עד לשלביה המתקדמים והבלתי הפיכים. אבחונה המוקדם והטיפול בה עשויים להציל את הראיה. קטרקט, לעומת זאת, גורם לירידה מורגשת בחדות ובאיכות הראיה אך נזקיו הפיכים.
בעוד שמחלת הגלאוקומה ניתנת לטיפול באמצעים טיפוליים שונים (תרופות, טיפולי לייזר ו/או ניתוחים), קטרקט מטופל בניתוח בלבד. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש עדשות הפרימיום הייחודיות לתיקון קטרקט בהתאמה אישית.
ד"ר נועה גפן היא מומחית ברפואת עיניים, מנתחת, בעלת מומחיות-על ברפואת גלאוקומה.
סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.
בואו לדבר על זה בפורום גלאוקומה בניהול עמותת לראות.