בדיקות אולטרסאונד בהריון: מדריך

בדיקת אולטרסאונד נקראת גם בדיקת על-שמע. כיצד היא עובדת? מכשיר האולטרסאונד מייצר קולות שבני אדם אינם מסוגלים לשמוע. המכשיר שולח את גלי הקול אל תוך הגוף - וגלי הקול מגיעים אל האיברים הפנימיים, וחוזרים מהם חזרה אל המכשיר.

המכשיר מתרגם את הפעולה הזו לתמונה.

עורכים בדיקת אולטרסאונד כדי לראות את אברי הגוף החיצוניים והפנימיים של העובר - מהי צורתם, מה גודלם, כיצד הם פועלים והאם יש בהם חלילה פגיעה כלשהי או הפרעה בהתפתחות. בהקשר של הריון, משמשת השיטה לראות ולבדוק את העובר ברחם אמו.

חשוב לדעת כי בדיקת אולטרסאונד איננה פולשנית, היא מאפשרת קבלת תמונה טובה של רוב האיברים, ושל העוברים. במהלך הבדיקה, ניתן לראות את התמונה על גבי מסך ב"זמן אמיתי"; הבדיקה איננה מכאיבה כלל. ואין צורך בהכנות מיוחדות לפני הבדיקה, כגון צום או הרדמה.

מה חשיבותה של בדיקת אולטרסאונד? כיצד היא מתבצעת, באופנים המתקדמים ביותר?

האולטרסאונד הוא כיום "יד ימינו" של רופא הנשים. הוא משמש בכל מרפאה כמעט, לצרכים פשוטים, כגון הערכת כמות מי השפיר, הדגמת דופק העובר ועוד. ולצרכים מורכבים יותר, כגון סקירת מערכות, המבוצעת על ידי רופאים שרכשו השכלה ארוכה יותר בתחום - והם מומחים לאולטרסאונד.

במרפאות רבות, המבצעות סקירת מערכות, נעשה שימוש במכשירים מתקדמים ביותר, המאפשרים שימוש בטכנולוגיית תלת-מימד וארבע-מימד (תלת ממד ב"זמן אמיתי"), המאפשרות לראות את העובר באופן ממשי וברור מאין כמוהו.

אילו בדיקות אולטראסאונד נדרש לבצע בזמן הריון? מה חשיבותן?

יולדות בעולם נדרשות לבצע לפחות 3 בדיקות אולטרסאונד בעת ההריון: שקיפות עורפית, סקירת מערכות ובדיקת התפתחות.

מהי בדיקת השקיפות העורפית?

בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרסאונד, הנערכת בין השבועות 11+0 ל 13+6 להריון - כלומר, בשליש ההריון הראשון.

לבדיקה מספר מטרות:

להעריך נכון את גיל ההריון והתפתחותו.

למדוד את עובי עמודת הנוזל המצטברת תחת עורפו של העובר. מדידה זו הינה בקורלציה להימצאות סיכון גבוה לתסמונת דאון (או הפרעה כרומוזומלית אחרת) אצל העובר; ובנוסף, עלולה להחשיד בהתפתחות מומים בעובר, בעיקר מומי לב.

לבצע בדיקה אנטומית ראשונה לעובר. בשלב מוקדם שכזה, ניתן כבר לראות על ידי האולטרסאונד מספר לא מבוטל של איברים, כמו שלפוחית השתן של העובר, גפיים, קיבה ועוד.

בדיקת השקיפות העורפית פותחה על ידי גוף הנקרא FMF (Fetal Medicine Foundation) שמושבו באנגליה. הגוף מכשיר רופאים בעולם לביצוע בדיקת השקיפות העורפית. הוא גם בודק את הדיוק ואופן המדידה בכל שנה, ומאריך את רישיון הרופא לבצע בדיקת שקיפות.

מהי חשיבות הבדיקה?

ידוע כי אחד מגורמי הסיכון לתסמונת דאון הוא גיל היולדת. בישראל קיימת המלצה לשקול ביצוע דיקור מי שפיר לאחר גיל 35. אולם הנחייה זו אינה מספיקה, כדי לאתר את כל מקרי תסמונת דאון מכיוון שמרבית הנשים בחברות המערביות יולדות בגיל צעיר יותר.

כדי שלא להסתמך על הגיל בלבד, פותחו בדיקות סקר, כמו השקיפות העורפית, שמטרתן לאתר נשים אשר עובריהן בעלי סיכון מוגבר לתסמונת דאון. בדיקות אלה אינן בוחנות את המבנה הגנטי של העובר, אלא מדדים אחרים, שעשויים להעיד על המחלה. מבין בדיקות הסקר המוצעות כיום, בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקה מצוינת, לאבחון עוברים עם תסמונת דאון.

בבדיקה זו, ניתן לאתר מעל 70 אחוזים מהעוברים הסובלים מתסמונת דאון.

האם ניתן לבצע בדיקות דם, יחד עם השקיפות העורפית, כדי להגדיל את יכולת האבחון של תסמונת דאון?

ניתן לשפר את יכולת האבחון של תסמונת דאון, על ידי שילוב של בדיקת השקיפות העורפית עם בדיקת דם, שנערכת בשליש הראשון להריון - ובדיקת דם נוספת הנערכת בשליש ההריון השני. בדיקה זו, המשולבת (Integrated Test) מעלה את רמת האבחון המוקדם של תסמונת דאון אצל העובר לכ-95 אחוזים.

בדיקות אולטרסאונד נוספות, בשליש הראשון להריון, יכולות לסייע באבחון התסמונת. למשל: היעדר או התפתחות לקויה של עצם האף, זרימת דם לא תקינה על פני מסתמי הלב העוברי ועוד.

בדיקות אולטרסאונד נוספות, כגון סקירות המערכות, יכולות גם הן להצביע על ממצאים (הנקראים "סמנים רכים") המעלים את הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון; ואשר יש לשקללם בחישוב הסיכון.

מהי בדיקת סקירת מערכות?

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד, שבמהלכה מבצע הרופא, מומחה באולטרסאונד, בדיקה מדוקדקת לתקינות אברי גופו של העובר. הסקירה נערכת על מנת לשלול קיום מומים מבניים אפשריים ועל מנת לסייע באיתור מומים גנטיים או כרומוזומלים. הסקירה אינה מהווה תחליף לדיקור מי שפיר, שמטרתו לסייע באבחון מומים כרומוזומליים (הסקירה מזהה מומים מבניים-אנטומים).

כיום, בישראל, מקובל לערוך שתי סקירות מערכות: מוקדמת, הניתנת לביצוע בין השבועות 14-16; ומאוחרת, הניתנת לביצוע בין השבועות 20-24 להריון.

במהלך שלבי ההריון המוקדמים יותר, הבדיקה עשויה לשלב גישה וגינאלית. הסקירה המאוחרת, לעומת זאת, מבוצעת ברובה בגישה בטנית.

קיימות מספר מערכות המתפתחות בעובר בשבועות מאוחרים; ולכן, ניתן לבדוק אותן רק בסקירה המאוחרת. מערכות ואיברים אחרים נבדקים פשוט פעמיים, פעם בסקירה המוקדמת כשהם קטנים, ושוב בסקירה המאוחרת - כאשר הם גדולים וברורים יותר להדגמה על ידי האולטרסאונד.

מהי בדיקת הערכת משקל והתפתחות?

הזמן האופטימלי לביצוע סקירת מערכות בעת ההריון הוא סביב שבוע 20+. בשבוע זה, עצמות העובר אינן נוקשות - ומעבירות היטב את גלי הקול של מכשיר האולטרסאונד. גם גודל העובר מתאים; הוא קטן, אך לא קטן מדי כדי לראותו היטב במכשיר האולטרסאונד; וכמות מי השפיר היא ניכרת, כך שיש ניגודיות ("קונטרס") בין מי השפיר, לבין גוף העובר והמערכות אותן רוצים להדגים.

בשבועות מאוחרים יותר (ככל שמתקדמים בהריון), מתמעטת כמות מי השפיר; ועצמות העובר מתקשחות יותר (ומכילות סידן) ולכן קרני האולטרסאונד מתקשות לחדור ולראות היטב את איברי גופו של העובר.

כך שחלון ההזדמנויות לצפות אל תוך גופו של העובר, מתרחש סביב שבוע 20+ . הבדיקה המכונה "סקירת מערכות שלישית" הינה בדיקת אולטרסאונד, אשר תפסה תאוצה בשנים האחרונות. מכיוון שלא ניתן, בשליש ההריון השלישי לראות היטב את כל מערכות העובר, לא מדויק לקרוא לה סקירת מערכות. רבים משתמשים במונח "בדיקת התפתחות בשליש השלישי של ההריון".

בדיקת התפתחות זו מתבצעת בשבועות 30-32. זהו שלב מתקדם בהריון והסיבה שרבים ממליצים לבצעה היא כי ישנם ממצאים (נדירים) העלולים להתגלות רק בשלב מאוחר זה, כגון: הפרעות בגדילה, עצירה בגדילת הראש, הרחבה של חדרי המוח, הפרעות בדרכי השתן ועוד. בנוסף, בדיקה זו מעריכה את גודלו של העובר, כמות מי השפיר ותפקוד השליה - וכל אלה יחד מעידים על התפתחותו של העובר.

מידע נוסף: מחשבון הריון

ד"ר אלון שרים הוא מנהל יחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי הילל יפה בחדרה, מומחה לשקיפות עורפית, סקירת מערכות ודיקורי מי שפיר.