שחמת הכבד

שחמת הכבד היא מחלה הפוגעת בכבד וגורמת להצטלקותו בתהליך שנמשך בין חודשים לשנים. הכבד הוא איבר חשוב בגופנו העוזר בסילוק רעלים כגון אלכוהול ניקוטין ועוד. הכבד מייצר את נוזל המרה וחלק נכבד מחלבוני הדם והוא האחראי על ויסות רמתם של חלבוני דם רבים וחומרים נוספים הזורמים בדם. הצטלקות הכבד גורמת לנזק בלתי הפיך ומקשה על תפקודו התקין של הכבד.

בארה"ב ואירופה, שתיית האלכוהול היא הגורם העיקרי לשחמת הכבד, אך מאחר והרגלי השתייה בישראל אינם מפותחים כמו בארצות הנ"ל, הגורמים העיקריים לשחמת הכבד הם צהבת נגיפית (הפטיטיס) מסוג B ו-C וניתוחי מעיים.

השינויים המובילים לשחמת הם הדרגתיים. בתחילה נגרם נזק הפיך לתאי הכבד, אך אם הגורם (וירוס או אלכוהול) אינו מוסר, את רקמת הכבד מחליפה רקמה מצולקת אשר אינה מסוגלת לבצע את מירב התפקידים של הכבד.

הסימנים המוקדמים של שחמת הכבד כוללים חולשה ועייפות קשים, עם אובדן תאבון, ובחילות.
סימני המחלה משתנים בהתאם לכמות הנזק שנגרם לכבד. המחלה יכולה להתבטא ב:

1. חום.
2. בחילות.
3. הקאות.
4. צהבת מופיעה בשלבים מתקדמים של המחלה.
5. התנפחות של הבטן (כתוצאה מכניסת מים לחלל הבטן) ורגישות בבדיקת הבטן.
6. עור- הופעה של ורידים על קיר הבטן, וכתמים אדומים על העור.
7. בשלבים מאוחרים של המחלה יכולה להופיע פגיעה מוחית שתתבטא על ידי חוסר תגובה לסביבה שכחה ובלבול בשל חוסר פירוק של חומרים רעילים על ידי הכבד.

ראיון החולה ובדיקתו הם גורמים חשובים באבחון המחלה. בראיון הרופא יכול ללמוד על הגורמים האפשריים שהובילו לשחמת. הבדיקה הגופנית מאפשרת לרופא להעריך את היקף התפשטות הנזק. בדיקות דם הבודקות את החלבונים המופרשים על ידי הכבד, מלמדות על חומרת המחלה ומצבו של הכבד. בעזרתם ניתן גם ללמוד על גורמים אפשריים למחלה (נגיף ההפטיטיס B לדוגמה).

ביופסיה (דגימת רקמה מהכבד), לעיתים נדרשת לקבלת תמונה מדויקת של מצב הכבד. במהלך בדיקה זו, נעשית הרדמה מקומית, ולאחר מכן מוחדרת מחט דרך העור אל תוך הכבד אשר דוגמת פיסת רקמה קטנה שתבדק במעבדה.

אם הכבד ממשיך להצטלק, תפקודו ימשיך להיפגע עד אשר לא יעמוד בדרישות הגוף ויוביל למוות. אם ההצטלקות מפסיקה ונותרת מספיק רקמת כבד שתתפקד בצורה מספקת לגוף, סיכויי החולה להמשיך לחיות במצב זה טובים.

הצעד הראשון בטיפול בשחמת הכבד הוא סילוק הגורם, באם אפשר, (הפסקת שתיית אלכוהול לדוגמה). שנית יש לודא שהגוף מקבל תזונה מספקת: בשל הפגיעה בתפקוד הכבדי, יש להוסיף לדיאטה ויטמינים ותוספות אחרות, זאת על מנת למנוע נזק למוח ולכליות (מומלץ להתייעץ עם דיאטנית בנושא זה).
יש לטפל בבעיות נוספות העלולות לנבוע משחמת, לדוגמה טיפול תרופתי להצטברות הנוזלים בבטן. קיים טיפול ניתוחי קל בדימומים מהושט והקיבה המופיעים לעיתים קרובות החולי שחמת הכבד.

הטיפול המוחלט לחולי שחמת הכבד הינו השתלת כבד, אך מאחר וקיים קושי במציאת תורמים, וישנו תור ארוך בהמתנה לכל כבד אפשרי, ההמתנה לטיפול זה יכולה לקחת שנים. קבלת התרומה גם היא תלויה במספר גורמים כגון: חומרת השחמת, מצבו של החולה, גילו, ועוד.

חולה שחמת צריך לשמור על מעקב סדיר של מצב מחלתו אצל רופא המתמחה במחלות כבד.

מטרות המעקב הן לעצור בזמן סיבוך שמתפתח, להתאים טיפול למצבו, וזאת ע"י: שמירה על דיאטה נכונה (ע"פ המלצות הדיאטנית), המנעות מאלכוהול, לקיחה סדירה של תרופות, והמנעות מלקיחת תרופות לא מוכרות (שעלולות לפגוע בכבד).

מניעה של שחמת הכבד מתאפשרת ע"י קבלת חיסונים נגד נגיפי הפטיטיס A ו-B (החיסון להפטיטיס B הוא חשוב יותר במניעה של שחמת והוא ניתן בקופות החולים במסגרת ביטוח הבריאות עבור תשלום סמלי) והמנעות משתייה מופרזת של אלכוהול.

עוד בנושא: בדיקת תפקודי כבד, מחלות כבד