שתלים דנטליים: משקמים - ומחייכים
שיקום הפה חיוני כאשר המטופל מאבד שן אחת או יותר - הן מסיבות אסתטיות והן מסיבות רפואיות. ייתכן שהרופא ימליץ לחולי סוכרת או מעשנים כבדים - להימנע מההליך
שיקום הפה נדרש כאשר המטופל מאבד שן אחת או יותר, בשל סיבות שונות, כמו עקירה, ריקבון של השן, תאונה וכו'. גם חוסר בתחזוקה ושמירה קבועה על היגיינת פה עשויים לגרום נזק בלתי הפיך לשיניים ולהרס נרחב, שביטוייו בריאותיים ואסתטיים כאחד. שיקום הפה מעניק לכך פתרון - ומחזיר את המצב לקדמותו.
מהו שתל שן? מה תפקידם של השתלים הדנטליים?
שיקום הפה עצמו כולל בנייה מחדש של המשנן, באמצעות כתרים או גשרים הבאים במקום השיניים שאבדו או נהרסו. את תהליך שיקום הפה לא ניתן לעשות מבלי שדואגים ליצירת בסיס אחיזה יציבה עבור הכתרים או הגשר. לכן, לפני שניגשים לשיקום, יש לחזק את מערכת התמיכה של השיניים. אם בסיס השיניים הקיימות מאפשר זאת, עדיף לשמור עליו - ככל שניתן. אבל, לעתים הרס המשנן הוא נרחב ביותר - ובסיס השיניים הקיימות איננו יכול לאפשר אחיזה חזקה מספיק.
במקרים כאלה, נעשה שימוש בשתלים דנטליים. צורת השתל היא כמו של בורג העשוי טיטניום רפואי, המוחדר אל העצם - ומייצר בסיס לתמיכה ולאחיזה יציבות. לאחר ההשתלה של השתל אל תוך העצם, העצם מתקנת ומאחה את עצמה סביב השתל ו"נועלת" אותו למקומו. על בסיס זה, מורכבים בהמשך הכתרים או הגשר.
במצב שיניים תקין, לכל שן יש שורש המקובע בתוך הלסת - ומהווה את בסיס האחיזה שלה. כך, שתל שיוחדר לעצם יהפוך לחלק ממערכת התמיכה. אם העצם נאכלת או נסוגה בשל דלקות, מה שלעתים נכנה נסיגת חניכיים, יהיו לשורש השן תמיכה ואחיזה פחותות. במצב בו התרחש אובדן של 50% ויותר מהתמיכה, השן (או הכתר והגשר שיחליפו אותה) לא יהיו יציבים.
השתל, כאמור, מתפקד באותו האופן: אם יש לו תמיכה של עצם מסביבו, הוא ישמש בסיס יציב. לעומת זאת, אם העצם ירדה בגובהה בשל דלקות, גם השתל עשוי להיות לא יציב מספיק.
במקרה כזה, של נסיגת חניכיים, תהליך שיקום הפה יכלול עקירה מלאה של השן ובסיסה - והכנסת שתל עמוק, על מנת לוודא כי יהיה יציב. בסופו של דבר, המטרה היא להביא לנעילה של העצם סביב השתל, על מנת שזה ישמש בסיס יציב ובטוח לכתר או לגשר שיורכבו מעליו.
כיצד מבוצע תהליך שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים?
בשלב הראשון, רופא השיניים יבצע צילומים פנורמיים וצילוםCT , סביב הנקודות הספציפיות שבהן רוצים לשים שתל. באמצעות הצילומים, מבררים האם יש מספיק רוחב וגובה עצם, שיתמכו בתהליך ההשתלה; והאם יש כמות עצם מספיקה לתמיכה מלאה.
לאחר מכן, ההשתלה עצמה מתבצעת בהרדמה מקומית. במהלכה, חושף רופא השיניים את העצם שנמצאת מתחת לחניכים - ומחדיר את השתל פנימה באמצעות קידוח.
כעת, יתפור הרופא את החניכיים וישלח את המטופל להמתין לריפוי העצם, העשוי להימשך בין חודשיים לבין חצי שנה, בהתאם למקרה. במהלך תקופה זו, נעשה מעקב קבוע על ידי צילומי רנטגן, שמטרתו לוודא כי השתל נקלט בצורה מיטבית.
מרגע שמושגת יציבות, ניתן לעבור לשלב השיקום.
בשיקום מחדירים לתוך השתל מבנה שן הבולט מעבר לחניכיים. על המבנה הזה, מלבישים את הכתר או הגשר. המבנה, כמו גם הכתר או הגשר, מיוצרים במעבדה מיוחדת - בהתאם למידות המתאימות לכל מטופל בנפרד, מידות הנלקחות על ידי הרופא.
הסיבות לשיקום הפה הן בריאותיות ואסתטיות. כאשר לא משלימים את החוסר של שן שאבדה, נוצרת תזוזה של השיניים האחרות - והן צומחות אל תוך החלל שנוצר לידן. תזוזת השיניים גורמת לפתיחת רווחים בין השיניים האחרות ונקודות המגע ביניהן.
החלל החסר, כמו גם תזוזת השיניים, פוגעים בתפקוד התקין של הלעיסה - ואף עשויים לגרום לעיוות של חזות הפנים כולה, בשל הירידה בגובהם. נוסף לכל אלה, הרווחים הנוצרים בין השיניים והחלל החסר נראים לכל - כשאנחנו מדברים, מחייכים ונמצאים בתקשורת עם אנשים אחרים. חזות הפנים שלנו היא החזות הכללית שלנו, בבואנו במגע עם אנשים אחרים - ופגיעה בחזות הפנים עשויה להוביל גם לפגיעה בביטחון העצמי.
אם כך, שיקום הפה נחוץ כדי לאפשר לאדם לאכול באופן תקין ולהחזיר לקדמותה את חזות פניו. ככל שמחכים יותר זמן לביצוע השיקום, העיוות ותזוזת השן שנוצרים יהיו עמוקים יותר, הנזק הופך למורכב יותר והשיקום והחזרת המצב לקדמותו נעשים מסובכים יותר, הן מבחינת משך הטיפול והן מבחינת עלויותיו.
מהם הסיכונים בשיקום הפה ושתלים דנטליים?
בכל התערבות ברפואה, יש מידה מסוימת של חוסר ודאות לגבי התוצאה. כך גם בשתלי שן: לא מובטחת הצלחה במאה אחוז בפעם הראשונה. בכל מקרה, אחוזי הכישלון נמוכים - ובדרך כלל חזרה על פעולת ההשתלה מביאה להצלחה. יחד עם זאת, אצל חולים במחלות מערכתיות, כמו חולי סוכרת כבדים, או אצל מעשנים כבדים, הסיכויים לכישלון גבוהים יותר. ייתכן כי הרופא אף ישלול מראש את כדאיות השיקום באמצעות שתל דנטלי.
כאמור, מול הסיכונים הללו עומדות הבעיות הנוצרות כאשר נמנעים משיקום הפה, מבחינת תפקוד הפה ואסתטיות חזות הפנים.
ד"ר יגאל רוטפלד הוא רופא שיניים.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.