זהירות: מלח - ויתר לחץ דם

מלח בישול (נתרן כלורי, (NaCl) הוא תרכובת נפוצה מאוד ובעלת חשיבות ביולוגית לכל בעלי החיים.

מהם תפקידי הנתרן והכלור בגופנו?

לנתרן (+Na) יש מספר תפקידים, בתהליכי רגולציה של גוף החי: הוא מאזן את היחס בין חומצה לבין בסיס, מווסת את נפח הנוזלים בגוף - ובכך תורם לשמירה על לחץ דם, המסוגל לספק זרימת דם נאותה לרקמות השונות בגוף.

בנוסף, הנתרן אחראי על העברת האותות העצביים. איבוד נתרן מהגוף (על ידי הזעה מרובה, הקאה, שלשול או דרך השתן) עלול לגרום להתייבשות; ובמקרי איבוד נתרן מהיר ורב, האדם עלול לסבול מבלבול, שינוי במצב הכרה - ובמצבים קשים במיוחד עלול מצב זה לגרום אף למוות. הכלור (-Cl) משמש ליצירת חומצת מימן כלורי בקיבה.

כיצד התגברה צריכת הנתרן לאורך הדורות?

בעבר הרחוק מאוד, בתקופה הפליאוליתית (תקופת האדם הקדמון), הדיאטה היתה מורכבת בעיקר ממזון טרי - ולא מעובד. לכן, ריכוז הנתרן במזון היה נמוך מאוד - 20%-10% מכמות הנתרן המצויה בתפריט האדם בימינו.

לעומתו, האשלגן - יסוד חיוני נוסף בתפריט האדם - היה גבוה בצורה משמעותית, בהשוואה לתזונה של האדם המודרני. מאחר שנתרן הינו יסוד חיוני - לשמירה על תפקודים בגוף האדם - קיימים מנגנונים רבים, שתפקידם לשמר את הנתרן בגוף. מנגנונים אלה מותאמים למצבים בהם זמינות הנתרן בדיאטה היתה מועטה (כפי שהיה בתקופת האדם הקדמון).

במאות האחרונות, חל שינוי מהותי בהרכב הנתרן במזונו של האדם. כיום, חלק גדול מהתפריט של האדם מודרני מורכב ממזון מעובד, המכיל כמות גדולה בהרבה מהנדרש של נתרן - וחלקו של מזון עשיר באשלגן הלך והתמעט. כך, אפוא, חל שינוי סביבתי - אולם לא חל שינוי בתפקוד גוף האדם. כתוצאה מכך, האדם המודרני, הצורך כמות מלח הרבה מעבר לנדרש - מתקשה להיפטר מעודף המלח. לכן, במאות השנים האחרונות התפתחו מחלות שלא היו בתקופות קדמוניות, הווה אומר: יתר לחץ דם ואבני כליה.

לעומת ההשפעה המזיקה של עודף נתרן בדיאטה, לאשלגן יש השפעה מיטיבה על בריאות כלי הדם. אשלגן מצוי בעיקר בפירות ובירקות טריים. כיום, מומלץ להמעיט בצריכת מזונות עשירים בנתרן - ולהרבות בצריכת מזונות עשירים באשלגן.
כלומר: להמעיט במזון מעובד - ולהרבות במזון טרי. חשוב להדגיש שאנשים הסובלים ממחלת כליות כרונית צריכים להיזהר מצריכת יתר של מזונות עשירים באשלגן - ועליהם להיוועץ בדיאטנית מוסמכת ו/או ברופא, לפני שינוי בתזונתם.

מהן רמות לחץ הדם האפשריות - ללא צריכת נתרן? 120/80?

לפני מספר שנים, התגלה באמזונס שבברזיל שבט פרימיטיבי, Yanomamo Indians. אנשי שבט זה מנהלים אורח חיים דומה לזה של האדם הקדמון: צריכת הנתרן שלהם מועטה ביותר - ומגיעה ל-500 מ"ג ליממה בלבד (לשם השוואה, האדם המודרני הממוצע צורך בין 3-5 גרם נתרן ליממה - פי 10!). בשבט זה, לחץ דם ממוצע הינו 90/50 מ"מ כספית - ולחץ הדם אינו עולה עם הגיל.

לעומת שבט זה, בעולם המערבי יתר לחץ דם היא אחת התחלואות השכיחות - ושכיחותה עולה עם הגיל. אחוז הסובלים מיתר לחץ דם מעל גיל 70 מגיע כמעט ל-80%.

מה מומלץ לעשות, מבחינת שינוי תזונה, על מנת להפחית את לחץ הדם?

עבור אנשים הסובלים מיתר לחץ דם, על פי מרבית המחקרים הידועים ב-50 השנים האחרונות, תזונה דלת נתרן הינה מומלצת ביותר. תזונה זו מפחיתה את לחץ הדם ומשפרת את התגובה של כלי הדם לטיפול התרופתי. לאנשים אלה, מומלץ להימנע ממאכלים מלוחים - ולהפחית את השימוש במלחיה (או להימנע ממנו לגמרי).

בנוסף, מומלץ לקיים הקפדה יתרה, בעת קניית מזון מוכן, מכל סוג, תוך קריאה קפדנית של התווית סימון המוצר. רצוי לצרוך מוצרים שתכולת המלח שבהם איננה עוברת 100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר.

בקרב אנשים ללא יתר לחץ דם, נמצא כי דיאטה דלת נתרן אמנם מורידה לחץ דם, אולם לא הודגם כי דיאטה דלת נתרן מונעת התפתחות יתר לחץ דם. אבל, מאידך גיסא, בתצפיות על אוכלוסיות גדולות, נמצא כי ככל שצריכת הנתרן הינה גבוהה יותר - גדל שיעור האנשים הסובלים מיתר לחץ דם באוכלוסיה.

החברה הישראלית ליתר לחץ דם ממליצה לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם לצרוך עד 2.3 גרם נתרן, השקולים לכ-6 גרם מלח שולחני (נתרן כלורי).

בקרב אנשים שלא סובלים מיתר לחץ דם, אין המלצה רפואית להגביל צריכת מלח, אולם מומלץ מאוד להעשיר את התפריט במזון טרי, העשיר באשלגן - ולהמעיט במזון מעובד, העשיר בנתרן, במיוחד עבור אנשים שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה ו/או שניה הסובלים מיתר לחץ דם.

ד"ר טליה וולק היא חברת הנהלה בחברה הישראלית ליתר לחץ דם ומנהלת השירות ליתר לחץ דם, במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה".

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.