עורק חסום

מחקר הבוחן את גורמי הסיכון להיווצרות מחלות עורקים פריפריאליים בכלי דם גדולים ובכלי דם קטנים מגלה כי עישון סיגריות ורמת כולסטרול גבוהה מנבאים את הסיכון ללקות במחלות עורקים פריפריאליים גדולים, ואילו מחלת הסוכרת היא הגורם המשמעותי ביותר המנבא את הסיכון ללקות במחלות עורקים פריפריאליים קטנים.

ממצאים אילו מצביעים על חשיבותה של תפיסה המפרידה בין מחלות בעורקים פריפריאליים גדולים לבין מחלות בעורקים פריפריאליים קטנים, אך לוקחת בחשבון את שניהם, בבדיקות זרימת הדם ברגליים. מחלות עורקים פריפריאליים מתאפיינות בעורקים חסומים מחוץ ללב או המוח - בעיקר ברגליים. ישנה הערכה ששמונה מיליון אנשים בארצות הברית לוקים במחלות עורקים פריפריאליים.

כשמדובר בכלי הדם גדולים ברגליים, הסימפטום הקלאסי הוא התכווצות מכאיבה במותניים, ירכיים או שוקיים, המתרחשת בשעת מאמץ ונחלשת לאחר מספר דקות של מנוחה. באשר לעורקים קטנים, כפות הרגליים עשויות להיות קרות למגע, מחלימות לאט כתוצאה מפציעה, ובמקרים קיצוניים נדרשת קטיעה.

ממחקר שנערך במחלקה לרפואת משפחה ורפואה מונעת באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, בקרב 403 גברים ונשים (בני 69 בממוצע) הלוקים במחלות עורקים פריפריאליים גדולים, ו-290 גברים ונשים הלוקים במחלות עורקים פריפריאליים קטנים (בני 68 בממוצע), עולה כי עישון הוא מקדם הסיכון הגבוה ביותר המשפיע על החמרתן של מחלות עורקים פריפריאליים גדולים. לעומת זאת, הגורם המשמעותי ביותר המנבא התפתחות מחלות עורקים פריפריאליים קטנים היה הסוכרת, שבאופן מפתיע אינה משפיעה על התפתחותן של מחלות עורקים פריפריאליים בכלי דם גדולים.

במהלך המחקר חוקרים השוו בין בדיקת ממצאי לחץ הדם בקרסוליים ובאצבעות הבוהן וממצאי לחץ הדם בקרסוליים ובזרועות לבין בדיקה זהה שנערכה 4.6 שנים בממוצע מאוחר יותר, כשמחלת עורקים פריפריאלים גדולים התבטאה בלחץ דם בקרסול שעמד על פחות מ-90% של לחץ הדם בזרוע, ולחץ דם בבוהן שעמד על 70% מלחץ הדם בזרוע.

זאת ועוד, אצל מעשנים, ובקרב בעלי יחס גבוה בין כולסטרול כולל לבין HDL, הכולסטרול הטוב, גם כן התגלתה התקדמות ניכרת במחלות העורקים הפריפריאליים, כמו כן נמצא שרמות גבוהות של ליפו-פרוטאין a ורמות גבוהות של הפרוטאין הרגיש מאוד, hsCRP, גם כן ניבאו התפתחות מהירה יותר של מחלות עורקים פריפריאליים גדולים.

יחד עם זאת, רמות גבוהות של homocysteine, שבעבר זוהה כגורם סיכון למחלות עורקים פריפריאליים, דווקא לא חזו את תהליך התפתחות המחלה. ובגזירה שווה, גם מבחינת סיכויי חיזוי קצב התפתחות מחלות העורקים הפריפריאליים בקרב צרכני אלכוהול כבדים (יותר מ-21 משקאות אלכוהוליים לא מהולים בשבוע), שבעבר יוחסו להם מחלות עורקים פריפריאליים גדולים, הרי שמתוצאות המחקר עולה כי הם מקרים גבוליים. כך גם לגבי בעלי לחץ דם גבוה, הנתפסים גם כן כמקרים גבוליים עבור חיזוי קצב התפתחות מחלות העורקים הפריפריאליים.

מסקנות המחקר היו שחוץ משינוי רמות הכולסטרול באמצעות דיאטה, התעמלות ונטילת תרופות, הרי שהפסקת עישון היא הדרך היעילה ביותר להאט את תהליך התפתחותן של מחלות עורקים פריפריאליים. כמו כן, תוצאות הניסוי מעניקות משנה תוקף למדריך ההתנהלות מול מחלות עורקים פריפריאליים החדש מטעם הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה/ארגון הלב האמריקאי, כפי שפורסם בכתב העת Circulation במרץ 2006. המדריך ממליץ על טיפול נגד התקרשות כמו אספירין וטיפול בכולסטרול בסטאטינים. לדברי אחד החוקרים מהמחלקה לרפואת משפחה ורפואה מונעת באוניברסיטת קליפורניה, סאן דייגו: "אם יש לך מחלת עורקים פריפריאליים ואתה לוקח מינון נמוך של אספירין וסטאטינים, הרי שאתה עושה שני דברים מועילים מאוד".

המאמר פורסם באדיבות צ'מפקס.

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה ובפורום ורידים וכלי דם.