עיניים במצב ירוד - מהי מחלת הקטרקט ?

אם חשתם לאחרונה שראייתכם מטשטשת ואינה כתמול שלשום ומשקפי הראייה חדלו מלהושיע - רצוי שתבדקו אם אינכם סובלים ממחלת הקטרקט. ד"ר שמואל לוינגר, מומחה לרפואת עיניים ומייסד רשת "עיניים", מסביר כי מדובר במחלה נפוצה התוקפת לרוב את האוכלוסייה המבוגרת.

משמעותו המילולית של הקטרקט (ירוד) היא מפל מים. בניגוד למעיין צלול, נראים המים במפל עכורים. באופן נורמלי עדשת עין תקינה היא זכה ובמצב של קטרקט הופכת לעכורה.

אם חפצתם בדימוי מוחשי יותר תוכלו לחשוב על דרך פעולת המצלמה. העדשה, העשויה זכוכית, לוכדת את קרני האור המגיעות מאובייקט כלשהו וממקדת אותן בצורת תמונה הזהה לדמות האובייקט. בדומה לכך, פועלת עדשת העין הממקדת את האור החודר דרך האישון על גבי הרשתית. כאשר עדשה זו נפגעת, היא משבשת את מעבר קרני האור התקין אל תוך העין, וכך למעשה עלולה לגרום לטשטוש ראייה הדרגתי שאף עלול להוביל לעיוורון.

הנתונים הסטטיסטים מציגים תמונה בלתי מעודדת: כ-40% מכלל האנשים מעל גיל 40 יסבלו מקטרקט. לעיתים, תופיע המחלה גם בקרב צעירים ובמקרים מסויימים גם בקרב תינוקות. במקרה האחרון ניתן לזהות באופן ברור את סימן ההיכר בצורת אישון לבן.

ד"ר לוינגר מסביר כי אנשים הסובלים מדלקות תוך עיניות באופן קבוע, או לחילופין נוטלים תרופות סטרואידיות, מועדים יותר ללקות במחלה. לדבריו, "בריאות כללית תקינה חשובה לצמצום הסיכוי ללקות בקטרקט". ניתן לצרף לרשימת הסיכונים גם אנשים הסובלים ממחלת הסוכרת.

עוד מוסיף לוינגר כי ניתן לייחס חשיבות לגיל הביולוגי, המהווה תפקיד מכריע בכל הקשור להיווצרות קטרקט. בנוסף, אין להקל ראש גם בחבלות בעיניים. "קיימים מקרים רבים, בהם החולה נחבל בעיניו ומפתח קטרקט שנים לאחר מכן בשל הנזק שנגרם והוביל למחלה באופן הדרגתי", מציין ד"ר לוינגר ומיד בהיר מהם תסמיני המחלה: "ירידה בחדות הראייה, רגישות יתר לאור ביום ובלילה, מספר הולך וגדל של משקפי ראייה או נטייה גנטית טבעית".

ואם עודכם מעלעלים בשורות אלו ושוללים את הגורמים המצויינים בזה אחר זה, ודאי תשמחו לשמוע את המלצותיו למניעת הופעת המחלה: תזונה נכונה כחלק מאורח החיים ושילובם של פירות וירקות בתפריט היומי. בנוסף חשוב להקפיד על הרכבת משקפי שמש איכותיים המסננים את קרני ה-UV.

גם המיקרוגל הביתי עשוי להוות קטליזטור משמעותי בעידוד הקטרקט. ד"ר לוינגר מסביר מדוע: "המיקרוגל עובד על בסיס שינוי מבנה של חלבונים. יש לזכור כי עדשת העין מורכבת אף היא מ-70% חלבון, במבט ישיר לתוך המכשיר, עלול להנזק המבנה החלבוני של העדשה".

בניגוד למה שמציע שוק תכשירי העיניים, מדגיש ד"ר לוינגר כי אין טיפות או חומר יעיל אחר לטיפול בקטרקט. ניתן לאבחן את הופעת הקטרקט בבדיקה יסודית אצל רופא עיניים מוסמך. הבדיקה כוללת הרחבת אישונים, בדיקת לחץ תוך עיני ובדיקת תפקוד כללית של העיניים.

ואולם, אם אכן אובחנתם כחולים, אתם יכולים להתעודד מהיצע הטיפולים החדשני הקיים כיום. ניתוח לטיפול בקטרקט הוא פשוט ונוח. לדברי ד"ר לוינגר, "בניגוד לשנים קודמות, חולה בימינו שעובר ניתוח לטיפול במחלה, אינו זקוק לאשפוז".

אופן הניתוח מתבסס על הוצאת העדשה העכורה ושילוב עדשה מלאכותית. השוק מציע עדשות מולטיפוקליות הדומות לעדשות המשקפיים, המאפשרות ראייה הן לטווח קצר והן לטווח ארוך.

ד"ר לוינגר מסביר: "הפרוצדורה הניתוחית כוללת הרדמה מקומית ופתיחת פתח זעיר בקרנית העין של כ-3 מ"מ, דרכו מושתלת העדשה המלאכותית. לרוב מתאחה החתך ללא צורך בתפרים.

אחוזי הצלחת הטיפול עומדים על כ-99.9%, והוא מומלץ לרוב האוכלוסייה הלוקה בקטרקט. עם זאת, ד"ר לוינגר מסתייג בטיפול באמצעות ניתוח מעין זה לחולים בעלי נטייה לדמם, לסובלים מסוכרת או לחולים הסובלים מתופעה זו בעין אחת בלבד.

לסיכום, ניתן להצביע על גורמים רבים המובילים להיווצרות קטרקט - בראשם, הגיל הביולוגי הבלתי נמנע. שילובם של טכנולוגיה חדשנית ורופאים מהשורה הראשונה, מבטיחים החלמה קלה והשבת הראייה התקנית. בדיקות תקופתיות אצל רופא העיניים הינן כלי חיוני לאבחון המחלה, מניעת התדרדרותה ואיכות חיים טובה יותר.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין, בניהולו של ד"ר לוינגר.