יחסי מין בתקופת ההריון

עוד בנושא: הריון מדומה, חישוב שבועות הריון

הריון הוא תקופה מיוחדת בה מעורבים תהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. זוהי תקופה בה לעיתים ההורמונים מחוללים נפלאות לחשק המיני אצל האישה, אך בה במידה יוצרים תחושות דכדוך, היכולות לנבוע מההיבט הפיזי של האישה.

במילים אחרות, הריון יכול לשנות את החשק להרבה מההנאות הקטנות של החיים, ובתוכם הסקס. אבל בכל מקרה, מדובר בסוגיה שעבור שני בני הזוג מהווה אתגר לא קטן בתקופה זו, ושלא ניתן להתעלם ממנה כלל.

ד"ר עדי דוידסון, גניקולוג בכיר במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה ומטפל במיניות האישה והגבר, מדגיש, כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת ליחסי מין ולא רק עצם החדירה לנרתיק. לכן קיימת גם התייחסות נפרדת לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב שבו לא מתבצעת חדירה.

מבחינה הורמונלית, דווקא בתחילת ההריון ישנה עלייה בדחף המיני. עם זאת, ההורמונים גורמים פעמים רבות לבחילות, להרגשות של גודש ועייפות המקשים על קיום יחסי מין.

מבחינה גופנית, בתקופת ההריון ישנה התגברות של זרימת הדם באיזור הנרתיק ובאגן הגורמת לעלייה בגירוי, ברטיבות באיזור כמו גם עלייה בהנאה המינית. גם השדיים גדושות יותר, ולכן רגישות יותר למגע. מבחינה זו, אצל נשים האוהבות מגע בשדיהן יכולה ההנאה לגדול, בעוד שאצל נשים אשר מגע בשדיים גורם להן לכאב - אי הנעימות דווקא תגבר.

בדרך כלל, אצל שני בני הזוג קיים חשש מפני פגיעה בעובר או גרימת הפלה ולידה מוקדמת. למעשה אצל נשים בעלות הריון תקין (הרוב המוחלט של הנשים) אין כמעט סיכון. צוואר הרחם הינו סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר הסגור, אשר מגן על העובר גם באופן מכני וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר - לא מכנית, ולא ע"י החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. רק במקרים אשר בהם ישנה סכנה שהגבר נושא מחלת מין, נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה.

יתירה מכך, מחקרים מראים כי יחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת. דווקא נשים אשר קיימו יחסי מין, סיכוייהן ללדת לידה מוקדמת ירדו פי 3, לעומת נשים אשר לא קיימו יחסים כלל.

הדבר נכון גם לגבי נושא חווית האורגזמה. אורגזמה גורמת ברחם ובאגן תחושה הדומה לצירים, אך היא אינה מהווה גורם העלול לגרום ללידה מוקדמת.

קיום יחסי מין בעת תקופת ההריון קשור גם לעלייה בשכיחותם של דימומים לאחר קיום יחסי מין. הסיבה לכך טמונה בעובדה שצוואר הרחם אצל האישה ההרה גדוש יותר בכלי דם ורגיש יותר לחיכוך. תופעה של דימום לאחר יחסי מין הינה מפחידה אך לרוב אינה מסוכנת.

מבחינה נפשית, לתקופת ההריון יש השלכות שונות ומגוונות על חיי המין של בני הזוג. לרוב, מדובר בתקופה בה האישה ההרה רגישה יותר, רגישות הנובעת בחלקה מהשינויים ההורמונליים היוצרים לעיתים מצבי רוח משתנים. שינויים אלו נוספים לעובדה כי גופה המשתנה של האישה עלול ליצור פגיעה בתדמית הגוף ופחד אפשרי מנטישת בן הזוג עקב כך. הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים אלה היא על ידי מתן חיזוקים חיוביים מבן הזוג בתדירות גבוהה מהרגיל.

ד"ר דוידסון מדגיש כי חשוב שגם בן הזוג יבין מורכבות זו לעומקה: מצד אחד קיים אצל האישה הצורך במגע אוהב ומעניק, כגון: ליטוף הגוף, חיבוק, נשיקות ועוד, ומצד שני לא תמיד קיימת הנכונות והיכולת להיכנס למגע מיני מלא.

תקופת ההריון מהווה גם שעת מבחן חשובה לזוגיות. קיימים מצבים בהם אין התאמה מלאה בין בני הזוג ברצון להריון הספציפי, וגם כאשר קיימים התאמה ורצון הם מהולים בחששות מפני האתגרים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים הטומן בחובו אותו הריון. במצבים אלו, אפילו אם אלה אינם קיצוניים, יחסי המין עלולים להיפגע. דווקא בתקופת ההריון חשוב להקפיד ולהגביר מצבי אינטימיות גופנית: החל ממגע "ניטראלי", כגון: חיבוק ונשיקה, וכלה במגע מיני מלא.

חשוב מאוד שבני הזוג יהיו קשובים זה לזה וילמדו זה אחד את השנייה מחדש. במידה שלאישה יש קושי בעת החדירה, ניתן לקיים יחסים מלאים עד אורגזמה ללא חדירה. זאת אפילו הזדמנות ללמוד לענג את הגוף כולו ולא להתמקד באיברי המין בלבד. התנהגות מסוג זה תסייע לשני בני הזוג לשמר אינטימיות נפשית וגופנית גם יחד, תגרום לחיזוק הקשר ביניהם ותוכל אף לשפר את חיי המין העתידיים שלהם.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה ובפורום סקסולוגיה.