חרדות ילדים בעקבות גירושין

התא המשפחתי השלם הוא המקום האופטימלי להתפתחות הילד - שם הוא מוגן ואהוב, ושני הוריו שותפים לחינוכו ולגידולו. כאשר המשפחה מתערערת, בעקבות החלטת ההורים להתגרש, יופיעו כמעט בהכרח תגובות רגשיות קשות אצל הילדים, אשר ישפיעו במידה זו או אחרת על מרבית תחומי חייהם.

תהליך גירושין הוא מתמשך וכולל מעבר מחיים במשפחה שלמה, אל מצב של חוסר איזון וחוסר ארגון, עד להיווצרותו של שיווי משקל וארגון מחדש במשפחה החד-הורית. זהו רצף ארוך של שינויים המשפיעים, ללא כל ספק, על המבוגרים והילדים כאחד.

ילדים עשויים להגיב בדרכים שונות לגירושי הוריהם. אופי התגובה ועוצמתה תלויים בגורמים רבים ושונים, כגון: מבנה האישיות של הילד, גילו, חוויותיו הקודמות, התפתחותו, מספר הילדים במשפחה, אופי הסכסוך המשפחתי ואיכות מערכות התמיכה העומדות לרשותו. ליאת מנדלבאום, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מציינת, כי למרות שהתגובות למשבר יכולות להיות מאד מגוונות, ישנן מספר תגובות שכיחות, שיופיעו לפחות בשלבים הראשונים אצל מרבית הילדים.

לדבריה, "התגובה הראשונית של הילד הינה אשמה - חלק מהתפתחותו התקינה של כל ילד כולל את המשאלה הסמויה לסילוקו של ההורה בן מינו מן הבית. במצבים של מאבקים קשים בין ההורים, המלווים גם בתוקפנות הדדית או בתוקפנות כלפי הילד, מתעוררות לא פעם אצל הילדים פנטזיות בהן ההורים אכן מסולקים או נענשים. כאשר 'סילוקו' של ההורה מתגשם לבסוף, בעקבות הגירושין, עלול הילד להאמין כי הוא ומחשבותיו גרמו לכך. תחושה זו עלולה להתעצם אף יותר במקרים של חילוקי דעות סביב חינוכו או במקרה שהילד 'לקח צד' של אחד ההורים".

עוד מוסיפה מנדלבאום, כי "הילד נמצא בחרדה ודאגה ביחס לעתיד - לבד מהחרדה של הילד ביחס לעצמו ולגורלו מכאן ואילך (מי ישמור עלי? מי יפרנס אותי וידאג לי?), הילדים נחשפים למצבים בהם ההורים עצמם נתפסים פגיעים וחלשים. ילדים רבים עסוקים מאד בתנאי המגורים החדשים של אבא (מה הוא יאכל? מי יכבס לו? יהיו לו חברים?) וביכולת של אמא להסתדר לבד. דאגה אופיינית נוספת היא מהאפשרות שמשהו נורא יקרה להורה המגדל, ואשר יגרום לילד להישאר לבדו".

סימפטום נוסף אותו עלולים הילדים לפתח בהליך גירושין הינו חרדת נטישה - ילדים רבים חוששים ממצב שבו הורה הקם ונוטש את בן-זוגו, ינטוש גם אותם. פחדים אלה עלולים להחמיר עד כדי חרדות פרידה והיצמדות להורה, פחד להישאר לבד בבית, פחד ללכת לגן או לביה"ס. לפעמים יתעוררו במקביל הפרעות אכילה או הפרעות שינה, עצב ותחושת אובדן. מנדלבאום: "מחקרים מראים כי אצל רוב הילדים שחוו גירושין הופיעו בשלב זה או אחר תגובות של בכי, דכדוך, געגוע, דיכאון, פגיעה בדימוי העצמי, כעס ותסכול, שיבואו לידי ביטוי כלפי חבריהם, מוריהם, או בהתנהגות כללית אגרסיבית".

גאולה פלדמן, עובדת סוציאלית מטפלת אישית ומשפחתית, מציינת, כי כל הקרקע תחת רגליהם של הילדים מתערערת ונשמטת בזמן הגירושין. "הייתי אומרת כי לילדים יש 'אנטנות'. גם אם ההורים רבים בשקט וחושבים שלא קולטים זאת, הם טועים. הילדים יודעים הכל, אולם יש להם בעיה לבטא את זה במילים, לכן הם מבטאים זאת באמצעים פיזיים - על ידי הרטבה או חוסר שליטה בצרכים".

מיכל דגני, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית מוסמכת, מציינת, כי גירושין מהווים אירוע לחץ עבור ילדים ומבוגרים - רעידת אדמה פסיכולוגית. על-פי סולם אירועים יוצרי לחץ, גירושין נחווה כשני לאחר מוות. לדברי דגני, "בגירושין כמו במוות יש אובדנים רבים שיוצרים לחץ ומחייבים התארגנות רגשית בכל המערכות - החברתית והכלכלית. בתקופה מורכבת זו, לילדים אין את המשענת של ההורים שבעצמם נתונים בלחץ רגשי. המסגרת המשפחתית שאמורה לספק בטחון מתערערת. כל אלו באים לידי ביטוי בקושי בהסתגלות, בתחושת חוסר אונים, חוסר ודאות לגבי העתיד, רגשות אשמה, ירידה בתפקוד ועליה בהתנהגות הרסנית".

הדילמה שעולה בעת חילוקי דעות בין בני הזוג, היא האם כדאי להתגרש או אולי עדיף להישאר יחד בשביל הילדים? מסתבר שאין תשובה חד משמעית והדעות של המומחים חלוקות. לדברי מנדלבאום, "ולרסטין וקלי, חוקרים אמריקאים שעקבו בשנות השמונים במשך חמש שנים אחר מדגם גדול של משפחות גרושות בארה"ב, מצאו כי רובם המכריע של הילדים במחקר זה, אשר היו מודעים לאומללות הנישואין של הוריהם, העדיפו את הנישואין הבלתי מאושרים על פני הגירושין. למעשה, הם היו מרוצים לו יכלו להמשיך ולחיות באותה צורה". לדעתה, "מדובר במשבר ואובדן עם נטיות לכעס. אם הילד יצליח לפתח מערכת יחסים עם שני הוריו, הוא יעבור את זה בשלום".

פלדמן מוסיפה: "אם לא מצליחים לתקשר, אין הבדל מהותי בהשלכות על הילד בין הורים גרושים להורים שלא מתקשרים ועדיין נשואים. על כן חייבים לעבוד על תקשורת גם כשמתגרשים. אני הייתי ממליצה ללכת לטיפול כדי לעבוד על התקשורת ורק אז להחליט אם להתגרש או לא, מכיוון שהפגיעה זהה כשילד חווה מריבות או גירושין. אולם בשנים האחרונות בהן גירושין הפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה, נמצא כי הורים גרושים המצליחים לשמור על יחסים טובים והוגנים זה עם זו, ולהמשיך לתפקד כהורים חמים לילדיהם, יכולים ליצור גם לאחר הגירושין סביבה טובה עבור ילדיהם, יותר מזו שהייתה להם לפני כן".

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים ובפורום טיפול משפחתי וזוגי.