חדש בדוקטורס: פורום גידולי מוח

רדיוכירורגיה סטריוטקטית הינה שיטה המטפלת בגידולים ובמלפורמציות במוח ובעמוד השדרה. מדובר בפעולה לא פולשנית שעושה שימוש בקרני רנטגן לטיפול בנגעים ובשאריות של גידולים וגרורות, באמצעות הרס ממוקד של DNA המזינים את תאי הגידול.

טיפול בגרורות בעמוד השדרה נעשה באמצעות רדיוכירורגיה סטריוטקטית. הופעת גרורות בעצמות הינה תופעה שכיחה למדי, וב-40% מהמקרים הגרורה מופיעה בעמוד השדרה. השימוש ברדיוכירורגיה בעמוד השדרה הינו חדש בישראל. המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) הינו המרכז היחיד שלרשותו עומד המכשור והידע הנדרש לטיפול בחולה, ולכן הוא משמש כיום כמרכז ארצי לטיפול בחולים עם גרורות בעמוד השדרה. במקרים אלו הרדיוכירורגיה עשויה להוות חלופה לניתוח אורתופדי-אונקולוגי, הכרוך בסיכונים גבוהים יותר לפגיעה במוקדים עצביים, או כטיפול משלים אחרי ניתוח. בין אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, הסרתו המהירה חיונית על מנת למנוע שיתוק באחד הגפיים או בארבעתם.

מחקרים ארוכי טווח ורב מרכזיים משנות ה-90 מצביעים על פרופיל בטיחותי גבוה לטיפול בגידולים בעמוד השדרה בשיטת הרדיוכירורגיה הסטריאוטקטית ועל יעילות גבוהה, בין אם זה בבקרת הכאב ובין אם בשליטה בהתפשטות הגידול. השיטה החלה בשנות ה-60, כאשר הנוירוכירורג השוודי לארס לקסל (LARS LEKSELL) נעזר לראשונה במערכת קרינה מסוג gamma knife לטיפול במחלות מוחיות. מאז חלו אין ספור התפתחויות טכנולוגיות, אך העיקרון נשאר דומה: קרינה ממוקדת בעוצמה גבוהה שמנטרלת את הגידול או את נפח המטרה.

לרוב מדובר בטיפול קרינתי חד פעמי ומדויק במינון גבוה, שניתן כטיפול משני לאחר ניתוח להסרת תהליכים פתולוגים שלא הוסרו, או כטיפול ראשוני במידה ואין אפשרות לנתח את אזור הנגע. על מנת להבטיח התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הנלווים לטיפול רדיוכירורגי סטריאוטקטי, נדרשת עבודה רב מקצועית של נוירוכירורג, רופא קרינה ופיזיקאי מומחה.

בטיפול ניתנת מנת קרינה אחת, או במנות קטנות ומכופלות ממוקדות לאזור הנגע; תלוי בסוג, במיקום ובהיסטולוגיה של הנגע. הצוות המטפל נעזר במסגרת דמוית קסדה שמקבעת את איבר המטרה למקום באפס תנועה, כשבאמצעות הדמיה תלת ממדית תוחמים את האזור המדויק.

במרבית המקרים מדובר בטיפול קצר המסתיים תוך דקות או שעות (תלוי במספר הנגעים וסוג המחלה), אלא אם כן קיים צורך לפרוס את הטיפול. ניתן לטפל בגידולים ראשונים או משניים, מניגיומות, גליומות, מלפורמציות (מום כלי דם מולד במוח או AVM) וגם במקרים של כאבי פנים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי (מסוג TRIGEMINAL NEURALGIA).

עם השנים רדיוכירורגיה הפכה לשיטת הטיפול המקובלת ביותר בגרורות. שכיחות הופעתן של גרורות במוח בחולי סרטן מבוגרים הינה גבוהה ביותר, ונחשבת לאחד הסיבוכים הנוירולוגים הנפוצים ביותר הנלווים למחלה הסיסטמית. השכיחות המשוערת להופעת גרורות במוח הינה 15%-40% מתוך סך חולי הסרטן המבוגרים, כשמדי שנה מדווחים על 170 אלף מקרים חדשים בארה"ב. התופעה שכיחה ביותר בקרב חולי סרטן ריאות (18%-64%) ולאחר מכן, בסדר יורד - סרטן השד, סרטן המעי הגס, מלנומה וסרטן בכליות (בין 2%-20%).

מטרת הטיפול העיקרית היא לשלוט בקצב התפשטות הגרורה, על ידי הריסתה או צמצומה, זאת מבלי לפגוע במבנים סמוכים לה במוח. כשהנגע ממוקם באזור שאינו נתיח, נרשם יתרון נוסף לרדיוכירורגיה הסטריאוטקטית; בניגוד לניתוח, שבמהלכו הפעולה מוגבלת לאזור הגידול בלבד, הרי שבשיטה זו ניתן להקרין גם לעבר שולי הגידול, ולוודא סטריליזציה של תאי הגידול המיקרוסקופים גם מחוץ לטווח המטרה. יתרון נוסף הוא בכך שניתן לטפל בו-זמנית במספר נגעים בכל מקום במוח, כולל גזע המוח.

הגידולים השפירים (דוגמת מניגיומות) מתכווצים תוך 18-24 חודשים. גידולים ממאירים עשויים להתכווץ מהר יותר, אפילו תוך שבועות או מספר חודשים. התגובות כוללת: הפסקת גדילה, הקטנה ב-30% עד 97% מהמקרים תלויה בסוג הגידול וגודלו.

סוג נוסף של גידול שפיר הינו ה-Acoustic schwannomas, שמקורו בכיסוי העצבי שמכסה את עצב השמיעה וקרוב לעצב הפנים. אחוזי ההצלחה בטיפול ברדיוכירורגיה כטיפול ראשוני בגידול זה עומדים על 97%, כשרק 2% מסך המטופלים נדרשים לניתוח אחרי הטיפול. עד 2% סובלים מפגיעה בעצב, אך 70%-90% מהמטופלים משמרים את יכולת השמיעה. שמירת השמיעה תלויה במצב הבסיס של השמיעה לפני הטיפול.

מרבים לעשות שימוש ברדיוכירורגיה במקרים של מלפורמציות באזורים חיוניים במוח. באמצעות הטיפול נרשם הרס מוחלט של המלפורמציה ב-60%-98% מהמקרים, תלוי בגודלה ובעוצמת הקרינה המתאפשרת.

בנוסף, הטיפול בכאבי פנים (הנגרמים לרוב מבעיה בעצב הפנים) הינו תרופתי לרוב, והתערבות כירורגית נשקלת רק במקרים של כאב בלתי נסבל או תופעות לוואי מרובות בעקבות הטיפול התרופתי. בקרב 65%-77% מהחולים נרשמת הקלה בכאב בעקבות הטיפול, במקביל לשיעורי אובדן תחושה נמוכים.

בואו לדבר עם ד"ר אנדרו קנר בפורום גידולי מוח.