אי פריון: פתרון לכל בעיה

כבר מספר חודשים של ניסיונות כניסה להריון חלפו ועדיין לא מופיעים שני קווים בערכת הבדיקה. חודש אחר חודש אתם מתאכזבים. הסביבה הקרובה מתחילה להציק, הסבתות לוחצות שהן כבר מחכות לנכדים. נראה כי מסביבכם כולן בהריון - השכנה, החברה הטובה ואפילו האחות הצעירה. רק אצלכם לא קורה כלום. איך ממשיכים מכאן? חשוב לדעת כי, כ-15% מן החפצים להרות נתקלים בקשיים. סיכוייו של זוג פורה להרות בחודש שבו קיימו יחסים בזמן הביוץ הינם כ-30-35% בלבד. כ-80% מן הזוגות יהרו תוך שנה של ניסיונות. מתוך 20% הנותרים, מחצית יהרו בשנה השנייה. כלומר, לאחר שנתיים של ניסיונות להרות, רק 10% מן הזוגות יצטרכו לפנות לעזרה בהגשמת משאלתם להפוך להורים. מתוכם, רק כ-5% יוותרו ללא ילדים (אם לא יפנו לעזרה).

בדרך כלל טיפולי הפוריות נועדו לקצר את טווח הזמן שייקח לבני הזוג להשיג הריון ספונטני. כיוון שבארץ קיים לחץ חברתי שלא ניתן להתעלם ממנו, שמשפיע קשות על רמת הלחץ של בני הזוג. רבים פונים לטיפול מוקדם יחסית ומקבלים טיפולים מיותרים. טיפולים אלה אף מסוכנים וטומנים בחובם תופעות לוואי רבות שחלקן ימשיכו ללוות את האישה גם בטווח הארוך וישפיעו על בריאותה ואיכות חייה.

חשוב לזכור כי קודם כל כדי להרות חשוב לקיים יחסי מין וכמובן לקיים אותם בזמן הנכון - זמן הביוץ. במחקרים שנערכו נמצא כי הסיכוי הגדול ביותר להרות הינו מקיום יחסי מין כיומיים לפני הביוץ. אישה מבייצת כ-14 יום לפני מועד הווסת הבא. כדי לא לפספס את המועד ועל מנת "לקלוע" ליום המדויק, רצוי להקפיד ולקיים יחסי מין החל מן היום ה-10 למחזור במשך שבוע, לפחות פעם ביומיים (כמובן שהנחייה זו מתאימה במצב שבו האישה נהנית ממחזור ווסת סדיר. ניתן גם לעקוב באמצעות ערכת ביוץ שניתן לרכוש ברשתות הפארמים ובבתי המרקחת. לאחר שתעקבו באמצעות הערכה מהו מועד הביוץ המדויק תוכלו לכוון בחודשים שלאחר מכן. ניתן גם להיעזר בטבלת מעקב חום (BBT). לאחר שנה של ניסיונות מומלץ לפנות לייעוץ.

הגורם החשוב ביותר הקובע את מידת הסיכוי של הזוג להרות, הינו גילה של האישה. כבר בגילאים 30-35 חלה תחילת הירידה ביכולתה של האישה להרות. בהגיעה לגיל 35 קיימת עוד ירידה משמעותית, ומעל גיל 40 קיימת ירידה תלולה בסיכוייה של האישה להרות. נדיר ביותר מצב שבו אישה שחצתה את גיל 45 תהרה מן הביציות שלה.

ניתן להסיק מכך, כי במקרה שבני הזוג צעירים ולא ידועה בעיה מיוחדת, יתכן כי כדאי להם להמתין בסבלנות להריון ספונטני וטבעי. כמובן ניתן להשתמש במעקב חום, בדיקות ביוץ ביתיות, מעקב הפרשות צוואר הרחם ולקיים מעקב אחר מחזור הווסת, זאת כדי להשתדל לקיים יחסי מין בימים בעלי פוטנציאל הפוריות הגבוה ביותר. במקרה שהאישה חצתה את גיל 40, לא כדאי שתמתין שנה לפני שתפנה לייעוץ. כמובן, בכל מקרה שבו קיים חשש לגבי בעיית פריון של אחד מבני הזוג, ללא כל קשר לגיל, אין טעם להמתין, רצוי מיד לפנות לייעוץ.

ניתן לחלק את הזוגות אשר נתקלים בקושי להרות למספר תתי קבוצות, בהתייחס לגילם וסיבת אי הפוריות. בהתאם לחלוקה ניתן לבצע הכללות ולתת המלצות:

1. אי פריון מסיבה מורכבת וידועה: זהו מצב שבאופן חד משמעי מומלץ ביותר להשתמש בטיפולי פוריות מערביים. מצבים רפואיים שונים דוגמת: חצוצרות חסומות או ספירות זרע נמוכות ביותר מחייבים טיפולי IVF.

2. אי פריון מינורי: הכוונה היא לבעיות דוגמת ספירת זרע מעט נמוכה, ביוץ לא סדיר, אנדומטריוזיס קל ובעיית חוסר איזון הורמונאלי קלה. בעיות מסוג זה נוטות לעכב כניסה להריון. בבעיות מסוג זה ניתן לטפל בשיטות שאינן פולשניות, כגון: תזונה, רפואה סינית או איקקלומין (Clomifene). נשים מבוגרות המשתייכות לקבוצה זו עשויות לשפר את סיכוייהן להרות באמצעות שימוש ברפואה סינית כליווי ותמיכה לטיפולי הפוריות המערביים.

3. שילוב של גורמים מינוריים או גורמים בלתי מאובחנים - אי פוריות ארוכת טווח: במקרה שזוג מנסה להרות לאורך תקופה ולא קיימים גורמים פתולוגיים ידועים אצל אף אחד מבני הזוג, ייתכן כי קיים כאן מצב משולב של מספר גורמים מינוריים שהצירוף של כולם ביחד מונע את השגת ההריון המיוחל. מבחינה סטטיסטית, כאשר קיימים שני גורמים מינוריים, הצירוף שלהם עשוי להוריד את פוטנציאל הפוריות באופן כל כך קיצוני, עד כדי כך שיתכן כי באופן תיאורטי הזוג יצליח להשיג הריון רק לאחר 7 שנים של ניסיונות. כאשר קיימים 3 גורמים מינוריים, השילוב ביניהם עשוי לגרום לכך שבאופן תיאורטי יצטרכו להמתין 40 שנה, עד להשגת הריון.

בטיפולי רפואה מערביים לא נעשה טיפול בגורמים המינוריים, אלא עוקפים את הבעיה ותהליך ההפריה מתבצע במעבדה (IVF). חשוב להבין כי בבעיות אי פריון מסיבה ידועה ומורכבת, טיפולי הפוריות המערביים הינם חיוניים ובלעדיהם לא ניתן להשיג הריון. אולם, במקרים שבהם בעיית הפוריות היא מינורית, התועלת שבשימוש בטיפולי פוריות מערביים אינה שקולה כנגד הסכנות ותופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בהם.

לעומת זאת, בטיפולי פוריות שמתבצעים בשיטות של הרפואה הסינית, בעיות מינוריות זוכות למענה מצוין, ולא פחות חשוב, רפואה סינית מתייחסת לגוף באופן הוליסטי, כך שקיימת התייחסות בו זמנית למגוון הבעיות המינוריות שמונעות מבני הזוג להרות. במקרה שצירוף הגורמים שמונע כניסה להריון נמצא רק אצל אחד מבני הזוג (למשל, מחזור ווסת לא סדיר, אנדומטריוזיס קל, בעיה הורמונאלית - רמות לא מספקות של LH), אזי, קרוב לוודאי כי על פי האבחנה הסינית יקבע כי כל הגורמים מקורם בחוסר איזון בסיסי, שמותאם לאחד או יותר מן הסינדרומים הסיניים.

במקרה שצירוף הגורמים המינוריים שמונעים השגת הריון נמצא אצל שני בני הזוג, יהיה צורך לטפל בשניהם.

4. אי פוריות מסיבה בלתי ידועה: במצב שבו לא נמצאה סיבה ברורה לבעיית הפוריות, אך הזוג אינו מצליח להרות במשך שנתיים (בארצנו הקטנטונת, כבר לאחר כשנה של נסיונות), רופאים מציעים לעבור טיפולי פוריות מערביים, זאת למרות שאין כל ממצא שעשוי להצביע על הסיבה המדויקת בגינה לא מושג הריון. כאשר זוג משתייך לקבוצה זו מומלץ דווקא לפנות לטיפולים ברפואה סינית שבאמצעותה ניתן לאבחן, לטפל בהצלחה ואף להשיג את ההריון המיוחל.

נשים שחצו את גיל ה-40, ואינן מצליחות להרות מסיבה בלתי ידועה (למעט גיל) יפיקו תועלת משילוב טיפולים מערביים וסיניים. מתוך תקווה כי באמצעות הטיפולים ברפואה סינית יוכלו לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול המערבי שהם יחסית נמוכים ביותר בגילאים אלו.

הן לרפואה המערבית והן לרפואה הסינית יש מה לתרום לתחום הפוריות. לעיתים לא יהיה מנוס משימוש ברפואה מערבית, בפעמים אחרות ניתן יהיה להשיג תוצאה אופטימלית באמצעות טיפולים סיניים בלבד ולעיתים השילוב יספק את התוצאה הרצויה.

מיכל שלזינגר היא מנהלת פורום גינקולוגיה ופריון ברפואה סינית.