אורתופדיה - טיפול בגלי הלם

השימוש בגלי הלם לטיפול בבעיות אורתופדיות הופך אט-אט לנפוץ ומקובל יותר בקרב רופאי הקהילה ובבתי החולים, ולראיה המספר הגדל והולך של רופאי הקהילה המפנים לטיפול בגלי הלם והשימוש בטכנולוגיה זו בבתי החולים במדינת ישראל. מוסכם על מרבית הרופאים שבחלק הארי של הבעיות האורתופדיות שבהן קימת אינדיקציה לטפל בגלי הלם, הטיפול הוכיח את עצמו כשלב אחרון לפני החלטה על ניתוח. חולים המועמדים לטיפול ניתוחי - כדאי שינסו את הטיפול בגלי הלם ובכך יתכן שתיחסך מהם טראומת הניתוח. היום גם מרבית חברות הביטוח הבינו זאת ומאשרות ביתר קלות את הטיפול שחוסך להן את עלויות הניתוחים.

הטיפול בגלי הלם בבעיות אורתופדיות קיים מאז תחילת שנות ה-90. המחקרים הראשונים ראו אור לקראת סוף המילניום השני. לאור ניסיון מצטבר בשנים האחרונות, החלטנו לשתף את כלל הציבור, מטופלים ומטפלים, בניסיון הקליני שנרכש, וזאת על מנת להביא לקביעת נורמות טיפוליות מקובלות בטכנולוגיה זאת.

מנגנון הפעולה של גלי ההלם משלב בין התכונות הבאות: ריסוק מכני של ההסתיידויות, אנגיוגנזיס - גירוי ליצירת כלי דם חדשים באזור החולה, והפחתת כאב באמצעות סגירת מעגלי כאב מקומיים. הטיפול ניתן במרפאה במשך כ-20 דקות, נסבל מבחינת הכאב למטופל, אינו מצריך זריקות ואינו חודרני.

התשובה תלויה במי שואלים ותלויה גם בניסיון הקליני שלו בטיפולים בגלי הלם. ככלל, אם המטפל בעל הכשרה פארא-רפואית, רופא או אורתופד במקצועו, בהתאמה ולפי הסדר הזה, יש לצפות לטיפול מקצועי ומוצלח יותר בשל הבנת התהליכים הביולוגיים הקורים ברקמות. ניתן גם לשלב אמצעים רפואיים אחרים להקלת הסבל, תוך התאמתם לחולה עצמו.

האינדיקציות לטיפול בגלי הלם: הסתיידויות בכתף, כתף קפואה; בעיות במרפקים - מרפק טניס ומרפק גולף; טרוכנטריק בורסיטיס; דלקת בגיד הפיקה; דלקות בגיד אכילס; דרבן העקב; אי-חיבור בשברים; תהליכי שחיקת סחוס בברכיים.

התשובה לשאלה זו היא, תלוי! מי המטופל? מהן מחלות הרקע שלו? איזה סוג פעילות גרם לבעיה? מהו הטיפול הקודם שקיבל אצל האורתופד בקהילה? כמה זמן הוא סובל? האם הוא זקוק לעזרים אורתופדים בנוסף לטיפול והאם הותאמו לו העזרים הנכונים? סיכויי ההצלחה תלויים בתשובות לשאלות אלה ובעוד גורמים משתנים הקשורים בחולה עצמו. מכאן נובע שידע רפואי נרחב יותר עוזר להעריך משתנים אלו ולקבוע את התאמת הטיפול, מכאן גם נגזרים אחוזי ההצלחה המדוברים. לא פחות חשוב - יש לדעת את מגבלות הטכנולוגיה ולמי הטיפול לא יעזור.

מהניסיון שנרכש לאורך שנים של טיפול בגלי הלם, תוך מעקב אחר החולים עד שנה לאחר תום הטיפול, מצאנו לנכון לבצע ניתוח של כלל המקרים שטופלו במרפאתנו בשנת 2007, בין החודשים ינואר עד נובמבר. אלה הם הנתונים:

140 מטופלים; 678 טיפולים. התפלגות המקרים: כתף - 25, מרפק - 8, אכילס - 12, כף רגל - 95.
מספר טיפולים בממוצע לפי פתולוגיה: כתף - 4.6, מרפק - 4.4, אכילס - 6.3, כף רגל - 4.8.

מניתוח התוצאות שהתקבלו, ניתן לקבוע את הפרוטוקול הטיפולי הבא:

כתף - לפחות 4 טיפולים, אחת ל-3 שבועות.
מרפק - לפחות 4 טיפולים, אחת ל-2.5 שבועות.
דלקת בגיד הפיקה - 6 טיפולים, אחת ל-2 שבועות.
טרוכנטריק בורסיטיס - לפחות 6 טיפולים, אחת ל-2 שבועות.
אכילס - לפחות 6 טיפולים, אחת לשבוע.
דרבן - לפחות 3 טיפולים, אחת ל-3 שבועות.
אי חיבור בשברים - לפחות 4 טיפולים, אחת לחודש או פחות (תלוי בסוג העצם הבלתי מחוברת).
שחיקת סחוס בברכיים - בין 8 ל-12 טיפולים, אחת ל-2 שבועות.

ככלל, ככל שמגיעים לטיפול מוקדם יותר, יש צורך בפחות טיפולים ואחוזי ההצלחה עולים משמעותית.

אז מהו אחוז הצלחת הטיפול לפי הניסיון המקצועי?

כתף - 80%-60%
מרפק - טניס 60%; גולף 85%
דלקת בגיד אכילס - 75%
טרוכנטריק בורסיטיס - 50%
גיד אכילס - 80%
דרבן - 85%
אי-חיבור בשברים - 50%

יש לזכור: כל המטופלים שעברו את מספר הטיפולים המומלץ למעלה ולא הושג אצלם שיפור, נכללים בקטגוריה של אי-ההצלחה בטיפול, ואין לנסות יותר טכנולוגיה טיפולית זו אצלם; שכן עבורם היא לא תועיל ויש לשקול שוב את האופציה הניתוחית.

ניתן לראות אחוזי הצלחה טובים בטכנולוגיה טיפולית שמרנית זו, שבאה להחליף פרוצדורות ניתוחיות. הפרוטוקול המצורף נועד לתת מידע למטופל (לשם תיאום ציפיות) ואף למטפל עצמו, על מנת לקבוע אחידות טיפולית ולחסוך זמן וממון לשני הצדדים.

ד"ר איתן טובי הוא אורתופד במרכז המומחים "ד"ר דיין" לרפואה משולבת.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אורתופדיה
פורום רפואה שלמה - רפואה פנימית עם רפואה משלימה וביולוגית