רפואת שיניים לילדים ופעוטות

רפואת השיניים לילדים עוברת בשנים האחרונות שינוי מהותי הנובע מהתקדמות הידע בתחום בארץ ובעולם. גישת הטיפול בעששת (חורים בשיניים) שהייתה מקובלת בעבר משתנה לטובת גישת "המניעה הראשונית", מניעת התחלתה של היווצרות המחלה. מלבד טיפולים ומניעת עששת, רפואת השיניים לילדים עוסקת גם במניעה ובטיפול במחלות ובמצבים נוספים הקשורים לפה ולשיניים - מחלות חניכיים, הפרעות סגר וחבלות.

מומלץ להגיע לבדיקת שיניים ראשונה עד גיל שנה. בביקור זה הרופא יוודא התפתחות תקינה של השיניים וייעץ להורים כיצד למנוע הופעת עששת ודלקת חניכיים. ביקורים סדירים אצל רופא השיניים לילדים כבר מגיל שנה יבנו קשר חיובי בין הילד לרופא ויהפכו את המפגשים הבאים לחוויה חיובית ומהנה. בהמשך חשוב לבקר אצל הרופא אחת לחצי שנה.

מחלת העששת היא מחלה של הרקמות הקשות של השן, המאופיינת בהמסת רקמת השן הקשה ובהופעת חורים בשיניים. מחלת העששת היא מחלה זיהומית, כלומר נגרמת על ידי חיידקים. חיידקים הנמצאים על פני השן מפרקים פחמימות הנמצאות ברוב סוגי המזון שאנו אוכלים, וכתוצאה מכך נוצרות חומצות. נוכחותן של החומצות בסביבת השן היא זו שגורמת להמסת המינרלים של הזגוגית והדנטין וליצירת העששת.

למרכיב התורשתי יש משמעות - הוא יקבע מהי מידת הנטייה של הילד לפתח נגעי עששת. עם זאת, ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי להתפתחות העששת בעזרת הרגלי תזונה והיגיינה נכונים.

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי כמעט כל מאכל, מכיוון שהוא מכיל במידה זו או אחרת פחמימות (המתפרקות לסוכרים), עלול להביא להתפתחות מחלת העששת ולא רק ממתקים, כפי שסברנו בעבר. הופעת העששת ומידת התקדמותה תלויות בעיקר בתדירות האכילה במשך היום ולאו דווקא במידת מתיקותו של המזון. לכן, ההמלצה המקובלת היום היא אכילת ארוחות מסודרות והפחתת הנשנוש בין הארוחות. יש לשים דגש על הפחתה בתדירות האכילה והשתייה הממותקת במהלך היום. בצורה זו מתאפשרת שטיפה, המנטרלת את רמת החומציות בפה בעזרת הרוק, מתקצרות תקופות הזמן המהוות פוטנציאל הרסני לשיניים וממילא מופחת הסיכוי לפתח עששת.

כפי שהוזכר, מחלת העששת היא מחלה הנגרמת על ידי חיידקים. חיידקים הנמצאים על פני השן מפרקים פחמימות, וכתוצאה נוצרות חומצות. נוכחות חומצות בסביבת השן היא הגורמת להמסת המינרלים וליצירת העששת. בעזרת צחצוח השיניים ניתן לסלק את החיידקים האלימים הצמודים למשטחי השיניים (חיידקי רובד השן), ובהיעדרם של החיידקים מחלת העששת לא תתפתח.

מיום בקיעת השן הראשונה יש לצחצח את שיני התינוק פעמיים ביום: בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר, שכן בארוחה זו אנו נוהגים לאכול מזון עתיר פחמימות כמו דגני בוקר, כריך, פרי וכדומה; ובערב, לפני השינה. הצחצוח יעשה בעזרת גזה או מברשת שיניים רכה ועם כמות קטנה ביותר של משחה המכילה פלואוריד ברמה המתאימה לגיל הילד.

עצמאות הילד ויכולת הקואורדינציה המוטורית משתנות בהתאם לגיל. בגיל הצעיר על ההורה לעזור בפעולת הצחצוח. לרוב רק בסביבות גיל שש יוכל הילד לצחצח את שיניו באופן עצמאי, אך על ההורה להמשיך לעודד את הילד ולפקח על אופן הצחצוח ועל עקביותו. כך ניתן יהיה להקנות לילד הרגלי צחצוח נכונים לטווח ארוך.

הפלואוריד נמנה עם המיקרו-מינרלים החיוניים לבריאות האדם (יש תשעה כאלה). השימוש בפלואוריד בצורותיו השונות הוכר כגורם החשוב ביותר למניעת העששת והוא זה שגרם כנראה לירידה הניכרת בשכיחותה ובחומרתה של מחלת העששת בשנים האחרונות בארץ ובעולם. הפלואוריד משפר את כושר עמידת השן לחומצות. ההשפעה החיובית של הפלואוריד על הפחתת העששת נעשית בשתי רמות - ברמה הסיסטמית (הוספת פלואוריד למי השתייה) וברמה המקומית (הוספת פלואוריד לתכשירים שונים, כגון משחת שיניים, שטיפות פה וכו'). חשוב להשתמש נכון בתכשירים המכילים פלואוריד. כדאי להיוועץ עם רופא שיניים המומחה לילדים לגבי צורת מתן הפלואוריד ומינונו באופן היעיל והמתאים ביותר לכל ילד.

טיפול מניעתי נוסף מבוצע על ידי רופא שיניים לילדים - איטום חריצים. זה טיפול פשוט המבוצע במרפאת השיניים ומטרתו למנוע עששת המופיעה בחרירים ובחריצים של השיניים הטוחנות.

"עששת הגיל הצעיר" היא צורה ייחודית מאוד של מחלת העששת אשר נוהגים לכנותה גם "עששת הנקה" או "עששת הבקבוק". מחלה זו מאופיינת בגיל הצעיר של הילד, בסוג השיניים הנפגעות, בקצב התקדמות המחלה ובגורם למחלה. בשלב הראשוני ייפגעו תמיד החותכות הנשירות העליונות, וקצב התקדמות המחלה הוא מהיר ביותר, עד להרס כל השיניים של התינוק. הגורם למצב המתואר הוא שימוש בתדירות גבוהה בבקבוק המכיל נוזל שאינו מים (חלב, דייסה, תה ממותק, פטל וכו') ואף השכבת הילד לישון עם הבקבוק. כך גם לגבי הנקה במשך רוב שעות היממה כולל הלילה בתדירות גבוהה. חשוב מאוד אם כן, להימנע ממתן בקבוק שתייה ממותקת לפעוט בזמן השינה או לפניה. כל שתייה שאינה מים נחשבת לשתייה ממותקת (גם אם לא נוסיף סוכר לחלב, החלב לכשעצמו מכיל כבר סוכר, לקטוז). בנוסף לכך, כדאי מאוד לעבור לשתייה מכוס מוקדם ככל שאפשר. לא אחת אנו רואים ילדים קטנים ופעוטות שנאלצו לעבור טיפולי שיניים מורכבים כתוצאה ממחלת העששת. מיותר לתאר את חרדת ההורה לפעוט ואת הסבל הלא הכרחי לילד הקטן.

סיימנו עם העששת, גמלנו את התינוק מהבקבוק, האם בזה תמו כל תלאותינו? לא ממש. יש עוד כמה מוקשים בדרך אל שיניים צחורות ובריאות.

מחלות חניכיים מופיעות אצל ילדים בשכיחות גבוהה יחסית, מעל 90 אחוז, ולרוב אינן מקבלות את תשומת הלב המתאימה. בניגוד לעששת, אשר היא הסיבה העיקרית המביאה את הילד לרופא השיניים, דלקת חניכיים לרוב אינה מלווה בכאבים, בחום או בנפיחות של הפנים. הבעיה העיקרית בקרב ילדים ומתבגרים בהקשר זה היא הופעתן של הצורות הקשות יותר של מחלות החניכיים, שיחסית נדירות יותר. מחלות אלו מאופיינות באובדן האחיזה של השיניים (ספיגה של העצם), הגורם לנזק בלתי הפיך בעתיד עד כדי אובדן שיניים, הנובע מחוסר תמיכה בשן ולא מעששת. מצבים אחרים הם מחלות מערכתיות רבות, היכולות להתבטא בדלקת חניכיים בדרגות חומרה שונות או בהחרפה של דלקת חניכיים קיימת.

השיניים הנשירות ("שיני החלב") וגם השיניים הקבועות עלולות להיפגע כתוצאה מחבלות, בעיקר בגיל צעיר, שבו הפעוט עדיין אינו שולט בהליכה ובריצה. בגיל הבוגר הסיבות הנפוצות לחבלות הן ספורט ומשחק. פגיעות שגורמות לשיניים הנשירות להישבר או לזוז ממקומן עלולות לגרום לנזק חמור לשיניים הקבועות בעתיד, אשר נמצאות כבר בתוך הלסת בזמן שאירעה החבלה ומתפתחות שם. בנוסף, תוצאות החבלה תלויות במקרים רבים במהירות מתן הטיפול הדרוש. לדוגמה: במקרה ששן קבועה יצאה בשלמותה מתוך המכתשית, הטיפול המקובל הוא השתלה מיידית של השן חזרה למקומה. מידת ההצלחה תלויה ישירות במשך הזמן שהשן הייתה מחוץ לפה. ככל שהזמן קצר יותר - סיכויי ההצלחה גוברים. כלומר, בכל מקרה של חבלה לשיניים ראשוניות או קבועות טיפול מוקדם יכול להפחית את הנזק. לכן, במקרה של חבלה שפגעה בשיניים, חשוב להגיע לרופא שיניים מומחה לילדים בהקדם, כדי שיקבע האם יש צורך בטיפול דחוף או שבמקרה זה יש צורך במעקב בלבד.

ד"ר אתי דויטש היא מומחית לרפואת שיניים לילדים ברשת מרפאות "כללית סמייל" וסגנית מנהל המכון לרפואת שיניים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עיניים לילדים.