צהבת ביילוד

צהבת היא מצב שבו חומר הנקרא בילירובין (Bilirubin) נצבר בגוף וגורם לצביעה של העור ולובן העין שניתן להבחין בה בנקל בהסתכלות.

מולקולות ההמוגלובין הנמצאות בתוך כדוריות הדם האדומות הן נשאיות החמצן לכל הרקמות בגוף. כל מולקולת המוגלובין מכילה ארבע אטומי ברזל. במהלך מיחזור הברזל בתהליך ההרס התקין של הכדורית האדומה, המתרחש בכל אחד מאיתנו, נוצר בכבד חומר הקרוי בילירובין- שהוא תוצר פרוק ההמוגלובין - שצבעו צהוב המפונה דרך הכליות בשתן.
מצב שבו ישנם רמות גבוהות של בילירובין בדם נקרא צהבת. מכאן שהפרעה בתפקוד הכבד לצורותיה השונות תביא לצבירת החומר בילירובין ולכן לצהבת. נציין גם שהרס של מוגבר של כדוריות אדומות יביא להיצע גבוה של המוגלובין וכן גם לעלייה ברמות הבילירובין ולצהבת.

כ 80 אחוז מן הפגים וכ- 60 אחוז מן הילודים שנולדו במועד יפתחו צהבת. מצב זה יכול להיות תקין לחלוטין וחולף מעצמו גם ללא טיפול כלשהו אם הוא עומד בקריטריונים מסויימים. הצהבת חולפת ביילוד לרוב כעבור שבוע וכעבור שבועיים בפג.
ישנן שתי סיבות עיקריות המביאות לרמות גבוהות של בילירובין. הסיבה הראשונה הינה הצע מוגבר של בילירובין שהכבד לא מספיק לעבד. הסיבה השנייה היא חוסר היכולת של הילדו להיפטר מרמות הבילירובין בשל אי בשלות כבדית. מצבים אלו יביאו לצבירה של בילירובין והופעת צהבת. הכבד מתחיל לפרק בילירובין ביילוד מספר ימים לאחר הלידה. התהליך אורך זמן רב יותר בפגים שבשלותם טרם הושלמה.

לעיתים מופיעה צהבת הקשורה בהנקה, צהבת זו מופיעה במהלך השבוע השלישי בדרך כלל, וחולפת לאחר שההזנה הוחלפה למשך יומיים-שלושה מחלב אם לפורמולה. לאחר מכן ניתן להמשיך בהנקה. נבדיל מצב זה מצהבת המופיעה במהלך שבוע ראשון של הנקה.

רמות גבוהות של בילירובין יתכנו במצבים הבאים:
1. אי התאמה בקבוצות הדם בין האם ליילוד למשל האם היא O+ ולעומתה היילוד הוא A+ . המצב שכיח יותר באמהות שהן סוג דם O.
2. בתאומים יתכן מצב שבו תאום אחד ייקבל יותר דם מאחיו התאום ולכן יתחיל את חייו ברמות דם (המוגלובין) גבוהות יותר וכשזה ייהרס יהיה הצע מוגבר של בילירובין .
3. כל מצב של דימום ביילוד. הכדוריות האדומות באזור של הדמם מתפרקות ומהן משתחרר בילירובין בכמות משמעותית.

כמו כן רמה גבוהה של בילירובין תופיע כאשר ישנה בעיה ביכולת הפינוי של בילירובין כגון:
1. ילדים עם זיהום בדם (אלח דם) המתקשים לכן לפנות בילירובין.
2. טיפול באנטיביוטיקות שונות שמעכבות את פינוי הבילירובין.
3. כל מצב החוסם את דרכי המרה שדרכם מפנה הכבד את תוצריו ביניהם הבילירובין.
4. ילדים עם תסמונת דאון (Down Syndrome ) .
5. ילדים הסובלים מהפרעות בתפקודי בלוטת התריס.

במבוגר רמות גבוהות של בילירובין אינן רעילות, אך המצב שונה ביילוד. בקבוצת היילודים רמות הבילירובין הגבוהות יכולות לגרום לסיבוכים במערכת העצבים המרכזית. הבילירובין עלול לשקוע במח ולגרום לנזק בלתי הפיך. חשוב לבדוק רמות מדוייקות של בילירובין בדם כדי להעריך את מצב היילוד וסיכוי לסיבוכים.
ילודים עם רמות גבוהות של בילירובין לא יאכלו היטב ינועו פחות, ייראו "חולים" וכן יראו יותר כתומים מאשר צהובים. צהבת אינה מופיעה עם חום, על כן יילוד עם צהבת וחום חשוב שייבדק במהרה לנוכחות אפשריות של זיהום.

ניתן לבצע בדיקות דם ליילוד לברור רמת הבילירובין, וסימנים לבעיות רפואיות אחרות שיכולות לגרום לעליה ברמת הבילירובין. בריאות האם והעובר במהלך הלידה יכולים לספק רמזים חשובים לסיבות להופעת הצהבת. היילוד יבדק בלידתו לנוכחות זיהום, אנמיה, מחלת כבד ובעיות אחרות.
סקירת על קול (Ultra Sound) יכולים לעזור בברור מחלה של כבד או דרכי מרה. ברור מעמיק יותר של מחלת כבד יידרוש גם דיקור כבדי על מנת לבסס את האבחנה.

ילדים שמוחם נחשף לרמות גבוהות של בילירובין יסבלו ממחלה עצבית קשה עם פרכוסים, חולשת שרירים, ארועים של הפסקות נשימה ועוד. אלה שלא ימותו יכולים לסבול משיתוק מוחי, אובדן שמיעה ושיתוקים בתנועות גלגלי עיניים, למזלנו מצב זה נדיר ביותר היום.

רב הילודים יהנו מפוטותרפיה (טיפול ע"י הארת היילוד באור מיוחד), טיפול זה מזרז את פינוי הבילירובין בעיקר זה המצוי בעור. עם זאת בחלק מן הילדים הצהבת לא תחלוף עם פוטותרפיה, במצב זה ניתן להחליף את דמו של היילוד המכיל רמות גבוהות של בילירובין בדם תורם. החלפות אלה ייבוצעו עד שמשתלטים על הרמות הגבוהות של הבילירובין. פעולה מסוג זה כרוכה בסיכונים ולכן נדרש צוות מיומן לביצועה.

הטיפול בפוטותרפיה יכול להזיק לעיניים ולכן חשוב להגן על עיני היילוד, פרט לכך לא ידוע על סיבוכים נוספים.
הטיפול בהחלפת דם יכול לשנות את חומציות הדם רמות הסוכר והסידן, לגרום לשינויים בקצב לב ואי סדירות בנשימה. פרט לכך טיפול זה טומן בחובו סיכונים אחרים הקשורים בעירויי דם בעיקר הדבקה אפשרית בנגיפי כבד, נגיף האיידס ועוד.

כאמור יילודים המקבלים עירוי חייבים להימצא בהשגחה מלאה. צהבות המופיעות לאחר יניקת חלב או צהבת שהיא תקינה ואינה חוזרת על עצמה, אין צורך בבדיקות נוספות. בדרך כלל מקרים המחייבים ברור מעמיק יאושפזו וייזכו לטיפול וברור מעמיקים שיכתיבו את המשך הטיפול.