ילדים: מה שומעות האוזניים הקטנות?

אחד הדברים שלו הורים מצפים יותר מכל הוא התגובה של תינוקם לעולם. המבט הבוחן, התגובה לאור, לצעצוע, לבן משפחה, ואחרי כן גם הבדיקה המדוקדקת שלהם האם הוא שומע אותם, מגיב בחיוך לקולות שלהם. אם ילד אינו מגיב לרעש, אינו נבהל מרעשים, אינו מפנה את הראש לצלילים סביבו ובגילאים מבוגרים יותר מתקרב יותר מדי לטלוויזיה או למקור מוסיקה כדי לשמוע טוב יותר - ייתכן שהוא סובל מבעיית שמיעה.

ילד שמגיב טוב רק לקולות מוכרים של הוריו או אחיו או לצלילי משחקים מוכרים בלבד עשוי לסבול מפגיעה בשמיעה, שמתבטאת בחוסר יכולת לשמוע תדרים מסוימים. לפני בירור מעמיק, מומלץ לפנות לרופא אף, אוזן וגרון כדי לשלול בעיית הצטברות שעווה או נוזלים באוזניים העשויים להופיע כבר בגילאים רכים. אותם ילדים הסובלים מנוזלים באוזניים זקוקים למעקב רפואי ושמיעתי, כדי למנוע בעיות של דלקות נשנות וסיבוכים שעלולים לגרום נזק בלתי הפיך לשמיעה שלהם. בנוסף לאלה, יש גם ילדים שנולדים עם בעיות שמיעה על רקע גנטי או בשל בעיות בהריון או בלידה. אם מתברר שאכן יש לקות שמיעה, יש לבצע בדיקה מקיפה ולהתחיל לטפל בילד בגיל רך ככל האפשר, על מנת שלא ייגרמו לילד בעיות בהתפתחות שפתית, רגשית והתנהגותית.

למרות שבדיקה היא מילה שעשויה להישמע כמשהו מאיים ומכאיב, הרי שבדיקת השמיעה אינה כואבת ואינה מאיימת. ילדים רבים מפחדים מבדיקות, ולכן חשוב להכינם מראש ולהרגיעם. בדיקת שמיעה היא חוויה ולא טראומה, ולכן מומלץ להכין את הילד או הפעוט לקראתה ולהסביר לו בהתאם לגילו והבנתו, שהוא ישמע קולות וישחק משחק מעניין - מבלי להשתמש במילה "בדיקה" - וזה יפחית את רמת הלחץ. אם יש בבית אוזניות, כדאי מאוד להרכיב אותן על אוזניי הילד, כדי שיתרגל.

בדיקת שמיעה לילדים קטנים (עד גיל 6) מבוצעת במכונים אודיולוגיים על ידי שתי קלינאיות תקשורת. האחת נכנסת עם הילד והורה לחדר אקוסטי המבודד במיוחד לצורך בדיקות שמיעה, ותפקידה להפעיל ולדובב את הילד בזמן הבדיקה ולהתאים את אמצעי הבדיקה לתפקודו. קלינאית תקשורת שנייה מבצעת מחוץ לתא את הבדיקה בעזרת ציוד המדידה האקוסטי.

פעוטות עד גיל שנתיים-שנתיים וחצי נבדקים בעזרת רמקולים הנמצאים בחדר הבדיקה. הקלינאית שנמצאת בתוך התא מציגה בפני הפעוט צעצועים, חפצים ותמונות, בהתאם לגילו ורמת התפתחותו. הקלינאית שבחוץ משמיעה דרך רמקולים, בעוצמה מבוקרת, קולות, מילים והוראות. על מנת לעודד את הפעוט משתמשים במערכת אורות המדרבנת את הילד להצביע לכיוון שממנו נשמע צליל הבדיקה. איסוף תשובות חוזרות יקבע את רמת שמיעתו של הפעוט.

בגילאים הבוגרים יותר הבדיקה מתבצעת בעזרת אוזניות. לילדים צעירים מאוד יוצגו תמונות, שעליהן יצביעו בהתאם להנחיות שישמעו דרך האוזניות. ילדים גדולים יותר יתבקשו לחזור על מילים, להאזין ולהגיב לצלילים.

מומלץ לא להביא את הילד לבדיקה כאשר הוא חולה, עייף או רעב. לא כדאי גם להוציאו מהגן באמצע פעילות שהוא מאוד אוהב, כמו יום הולדת. הילד יכעס ושיתוף הפעולה שלו יהיה מן הסתם מצומצם ביותר. מומלץ לבוא לבדיקה רק עם הילד הנבדק, ללא אחים נלווים. הדבר יאפשר לילד להיות מרוכז וכן יהפוך את אירוע הבדיקה לחוויה שעליה יוכל לספר לאחים בבית או בגן.

מה הם שומעים ומבינים בגילאים השונים?

לידה עד 3 חודשים: בהלה מצלילים חזקים, התינוק משתתק או מחייך כשמדברים אליו, מגביר או מוריד את קצב המציצה בתגובה לצליל.

6-4 חודשים: התינוק מזיז עיניים לכיוון הצליל או לצעצועים מוסיקליים, מגיב לשינויים בטון הדיבור.

7 חודשים עד שנה: התינוק נהנה ממשחקי "קו קו", מפנה את הראש לכיוון הצליל, מקשיב כשמדברים אליו, מזהה מילים יומיומיות כמו "נעליים", "מיץ", וכדומה, ומגיב לבקשות - "רוצה עוד?", "בוא הנה"...

שנה עד שנתיים: הפעוט מלא בקשות ומבין שאלות פשוטות: "נשק את אמא", "תביא את הכדור", מקשיב לסיפורים ושירים, מצביע על עצמים כשהוא מתבקש.

שנתיים עד שלוש: הפעוט שומע אתכם כשאתם קוראים לו מהחדר הסמוך, שמע טלוויזיה או רדיו בעוצמה זהה ליתר בני המשפחה, עונה לשאלות כמו: "מי?", "מה?", "איפה? "למה?"...

שלוש עד ארבע: הילד מבין הפכים: גדול-קטן, למעלה-למטה, ממלא בקשות בנות שני חלקים: "קח את הספר ושים על השולחן".

ארבע עד חמש: הילד מקשיב לסיפור קצר ועונה על שאלות פשוטות, מבין את רוב מה שנאמר בבית או בגן.

ענת כוכבא היא קלינאית תקשורת ומנהלת רשת הדים.

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.