סרטן: ניתוחי כריתת שד מניעתיים

במשך 25 השנים האחרונות נשים המתמודדות עם סרטן השד ביקשו להפחית את היקף הניתוח בשד כאשר התבשרו על המחלה. כירורגים חקרו האם ניתוח של הוצאת הגוש הסרטני בלבד טוב כמו כריתת שד מלאה. לאור מחקרים גדולים בארה"ב ובאיטליה, אשר עקבו במשך 20 שנים אחרי תוצאות הטיפולים השונים והתפרסמו ב-2002, נמצא כי אין הבדל בסיכוי לחזרת הגידול כגרורות בין שני הניתוחים. מאז הפרסום ב-2002 ניתוח הסרת הגידול בלבד נעשה הניתוח השכיח ואפילו שימש מדד לאיכות שירותי הרפואה במרכזי שד שונים.

במאמר בניו יורק טיימס, אשר פורסם ב-8 במרץ השנה, התייחסו לשאלה המפתיעה למה יותר ויותר נשים כיום "דוחפות" את הכירורגים שלהם לעשות כריתת שד מלאה ולעיתים כריתת שני השדיים לשם "מניעת סרטן שד". אישה בת 50, שנשאלה מדוע בחרה בכריתת שני השדיים, ענתה: "רציתי את השקט הנפשי שלי. לא רציתי שהמחלה תחזור. רציתי לדעת שעשיתי כל מה שאפשר ". סוזן לאו, כירורגית ותומכת בנשים המתמודדות עם סרטן שד, מצוטטת במאמר באומרה כי היא חוששת שנשים מחליטות על ניתוח כה רדיקלי מתוך חוסר ידע. כמו כן, היא חושבת שכאשר הנשים מבקשות מהפלסטיקאי כריתת שד מלאה ושחזור, הרופאים מעדיפים את הניתוח הזה ולא מנסים לברר לעומק עם המטופלת מדוע בחרה בניתוח. ד"ר לאו טוענת שרופאים צריכים לברר טוב יותר עם המטופלות שלהן מה הן רוצות להשיג בניתוח הזה.

בכל טיפול רפואי קיים סיכון לתופעות לוואי בלתי רצויות. כאשר אדם חולה והרופא בוחר עבורו טיפול, הוא שוקל את הנזק מול התועלת. לפעמים הבחירה היא בין הרע לבין הגרוע או בין הטוב לבין הטוב פחות. כלומר, אם נמשיך את המחלה, הסוף יהיה עגום. אם נטפל, יש סיכוי להחלמה וסיכון לתופעות הלוואי הלא רצויות. הבחירה תהיה לרוב בטיפול, ואם יופיעו התופעות הלא רצויות - נטפל בהן.

כאשר אדם בריא לחלוטין והפעולה נעשית למניעת חולי או להארכת חיים, צריך לשאוף שהטיפול יהיה נטול סיבוכים רפואיים. כמובן, זאת שאיפה שאי אפשר להגשימה. שאיפה שנייה היא הבטחה של 100% שלא תהיה מחלה בעתיד. הסיכון לסרטן שד לאחר כריתת שדיים הוא 10%, כלומר, מכל 100 נשים שוויתרו על השדיים שלהן, יחלו 10 נשים בכל זאת. זה אינו ניתוח מונע סרטן שד, אלא רק כזה המוריד סיכון ב-90%. לניתוח כריתת השד עם או בלי שחזור יש סיבוכים - החל מסיבוכים קלים קצרי טווח הניתנים לטיפול, וכלה בשינויים לכל החיים. במאמרים שונים מדובר על סיכון לסיבוכים המגיע עד 40%. הסיבוכים יכולים להיות דימום או זיהום, המטופלים בדרך כלל בקלות, וכלה בירידה בדימוי הגוף, הגוררת ירידה בהערכה עצמית, ירידה בתפקוד המיני וכולי. התהליך אינו נטול סיבוכים כפי שאנו שואפים בניתוח לאדם בריא למניעת חולי.

האם הניתוח המונע מאריך חיים? אין עדות שיש הארכה בתוחלת החיים כתוצאה מניתוחים מורידי סיכון לחלות בסרטן שד. באוקטובר 2009 ה-National Comprehensive Cancer Network (הרשת הלאומית האמריקאית למידע כולל על סרטן) פרסמה הזהרה שבה צוינה העלייה בארה"ב בניתוחי כריתת השד הבריא למניעה כאשר יש סרטן שד בשד האחר, והודיעו שאין לעודד ניתוחים אלו כי אין שום הוכחה שהם מאריכי חיים. גם הקונסנזוס האירופאי לטיפול בסרטן שד, המתכנס פעם בשנתיים בסנט גלן בשוויץ, פרסם שאין סיבה לכריתה המונעת, כי חסרים לנו נתונים המראים שיש הארכת חיים כתוצאה מהניתוח.

עד כאן הכול נגד הניתוחים המונעים סרטן שד, אז למה בכל זאת עולה כל הזמן מספר המנותחות? רצון המטופלות בשקט נפשי, הידיעה שעשו כל מה שאפשר. אחרי שהתנסו במתח הנפשי הקשור בבדיקות חוזרות של שד, ממוגרפיות, MRI, ביופסיות, או שחוו מוות וחולי של קרובות משפחה, ואיכות חייהן ירדה מאוד, כריתת השד תשפר את איכות חייהן עקב ירידה בחרדות.

קבלת ההחלטות כאן קשה ואין ספק שיש צורך בערנות רבה של הכירורגים והנשים לקבלת החלטה מושכלת, מתוך הבנה מלאה של הנתונים ושל אישיות האישה. יש להבין מתי יש מקום לניתוח ומתי אין לו מקום. החשוב ביותר, לקבל החלטה נכונה מתוך ידע ושיקול דעת ולא החלטות המונעות על ידי חרדה בניסיון להרוויח רווח שאינו בנמצא.

ד"ר תמי קרני היא כירורגית, מנהלת מכון לבריאות השד בביה"ח אסף הרופא וב"ליידי אסיא", המרכז לבריאות השד מקבוצת אסיא מדיקל.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.