הריון ולידה

שלום רב, אני בת 38 עם רקע של ניתוח לתיקון TGA בגיל 5. לא נוטלת תרופות. בדיקות הולטר/אקו לב/מאמץ תקינות. אין לי מגבלות בחיי היום יום מלבד קוצר נשימה בעליות ומאמצים קשים (אנני מסוגלת למשל לרוץ). שאלתי היא: האם הריון עם רקע זה כרוך בסיכון לגרימת נזק בלתי הפיך שיישאר גם לאחר ההיריון ואף לכל החיים כגון: אי ספיקת לב, פרפור חדרים, פגיעה במסתמים וכו' ויכול לקצר את תוחלת החיים, כך שעדיף "לא לקחת סיכון" ? או שמדובר בסיכון מזערי עם הבדיקות שלי בסה"כ תקינות?

שלום. אני בת 27 כחודש וחצי לאחר לידה שלישית. במהלך ההריון השלישי הופיעו הרבה מקרים של קוצר נשימה ואף בלידה הייתי עם חום וקוצר נשימה ולכן נותחתי בקיסרי. לאחר הלידה קוצר הנשימה לא עבר ביצעתי אקו לב ואובחן יתר לחץ דם ריאתי 60 מ"מ. לאחר כשבועיים חזרו שוב על האקו ונצפה לחץ תקין כ25 מ"מ. כעת לאחר כ3 שבועות שוב מתחילה להרגיש קוצר נשימה,האם יתכן כי הלחץ חזר? יכול להיות ממאמץ? אם כן האם להמנע ממאמץ ולהמשיך בשיגרה? נורמלי שיתר לחץ דם ריאתי חולף וחוזר??

שלום, אשמח לקבל גם תגובה לtsh האם יש טעם להחזיר עוברים שנשארו ? ומה המינון של פרוגסטרון שמומלץ להתכווצויות אני לוקחת 2 אנודמטרין על בסיס ביוץ טבעי, דקפפטיל 1 ואסטרופם 2 מ"ג ביום להלן השאלה שוב... בת 43 בעברי הריון ולידה בגיל 41. אסטרדיול 94, tsh 3.24 lh 4.40 fsh 10.20 prolactin 223 prog <2 טסטוסטרון 0.60 deha 2.74 האם יש טעם לעשות שאיבות על בסיס טבעי ? האם ניתן לעשות משהו עם tsh אם אני רוצה להחזיר עוברים שנשארו לי ? ודבר אחרון איך יודעים אם יש התכווצויות ברחם שעשויות לפלוט עוברים אחרי החזרה ? ומה עושים כדי למנוע זאת ?

שלום וברכה! בתי בת ה-7.5 סובלת (יותר נכון אני סובלת....) מטיקים. התופעה מתרחשת אצלה כבר למעלה משנה. יש תקופות רגיעה ותקופות של תדירות גבוהה מאוד. הטיקים מתרחשים בפנים. בכל פעם תנועה אחרת. זה מתחיל מתנועה אמיתית שהיא זקוקה לה, וממשיך כשכבר אין לה צורך בכך. (למשל: כחכוחים. היו לה שבועיים של לחה רבה שהיא נצרכה לכחכח, אך גם כשאלו הסתיימו, הכחכוחים נמשכו למשך תקופה ארוכה מאוד [לפחות חודשיים], שאף הפריעו למורה במהלך השיעור. לפני כחודש היא הייתה מצוננת, מה ש"דרש" ממנה מעט למשוך באף. המשיכות האלו ממשיכות עד עכשיו - כטיקים. כולל כיווץ של האף. אני ממש מתקשה להתבונן בה. זה משגע אותי. האם מדובר בלחץ שהיא אולי נתונה בו? יש מה לטפל בנושא הזה? בתחילה הרפיתי וקיויתי שזה יעבור מעצמו, אך כיוון שמדובר בתקופה ארוכה מאוד, אני מרגישה שאני חייבת לבדוק אם יש אופציה לטפל בנושא. קצת רקע: ילדה יחידה, אהובה על חברות, טובה בלימודים, ממש לא אוהבת את שגרת הלימודים למרות שאין לה אף קושי, ברוך ה'.אף פעם לא אהבה את שגרת הלימודים, לא בגן ולא בבית הספר (היא בכיתה ב' כעת). למרות שאני מנסה לבדוק עם הצוות החינוכי, אף פעם לא יודעים להצביע לי על קושי מסוים. תודה על ההקשבה, בתקוה לעצה מכוונת ריקי

אני מודה לך על התשובה המהירה.