שאלה: היי לאחר חרדות והתבלטויות רבות בנוגע למי שפיר החלטנו לא לעשות. אני בת 27, הבדיקות תקינות לחלוטין(שקיפות, חלבון וסקירה מוקדמת-יצא סיכוי של 1 ל32000 לדאון) וnipt מורחב יצא שלילי להכל. אני מאד אוהבת להיות בשליטה על הסיטואציה, וקשה לי היה להחליט לא לעשות. מצד שני, הייתה קשה המחשבה של הסיכוי להרוג ילדה בריאה. איך מרגיעים את החרדה ושלמים עם ההחלטה?
תשובה: דנה שלומות. אכן החלטה על מי שפיר היא בחירה, בין ידיעה וביטחון רב יותר על תקינות מול סיכון לאבדן הריון שאין סיבה לעצור אותו. ומבינה שמול העובדה שלא היתה אינדיקציה רפואית שהורתה כן לעשות, בחרת שלא. אין מה לעשות, אי אפשר, לצער כולנו, להחזיק מקל משני הקצוות, והחלטה משמעה נשיאה גם במינוסים שיש בה. ונראה שקיבלת את ההחלטה שהמינוסים שלה נראו לך יותר סבירים. טבעי שתרצי לא לסכן הריון. זו לא אימהות לא אחראית לא לרצות לסכן הריון, זה מובן. יש את הידיעה הגנטית המלאה שמי שפיר מציעים, שאין לך כרגע, וזה נתון ואינו בשליטה. ויש את איך את מחזיקה את אי הוודאות, שלגביה יש לך שליטה מסויימת. ואולי תמצאי דרך להיות עם יותר חמלה וקבלה לבחירות שלך. וגם חרדה היא חלק טבעי בחיים, שאין לנו בתוכם שליטה מלאה, וטבעי שתהיה כעת, אלא אם היא עוברת את הסף ומשבשת מדיי. בברכה, ד"ר ברגמן.
