שאלה: יש ברחבי העולם פרוטוקולים של חיסוני כלבת שכוללים 2, 4 ואפילו 8 מנות חיסון שניתנות בו זמנית באותו ביקור, כל אחת במקום שונה בגוף. אני מבין שהפרוטוקולים האלה לא מקובלים בישראל או בארה"ב, אבל מה שאני לא מבין זה מה בכלל ההיגיון האימונולוגי שעומד מאחורי פרקטיקה כזאת, ולמעשה בכלל חושבים על זה רק בחיסוני כלבת ולא בחיסונים אחרים? האם מדובר בעצם בסוג של אמצעי נגד רשלנות רפואית? כלומר, בגלל שכלבת כל כך מסוכנת אז המטרה של הפרוטוקולים האלה היא לוודא שמנת חיסון אחת לא הייתה פגומה ושצורת הזריקה לא הייתה פגומה ולכן בעצם חוזרים על הזריקה עם מנה נוספת עוד ועוד פעם כדי לוודא שלפחות מנה אחת תהיה "כמו שצריך"? זה ההיגיון?
תשובה: שלום, כאמור, פרקטיקה זו אינה מקובלת ברוב המקומות בעולם. למעשה, ההנחיה היא להפריד מיקום בגוף רק כנותנים חיסון סביל (המכיל נוגדנים מוכנים) ופעיל (המיועד ליצור גם זיכרון חיסוני) במקביל. הסיבה לכך היא להבטיח שהנוגדנים המוכנים לא יפגעו בריכוז החיסון הפעיל ע"י פירוקו, וע"י כך ייפגם הזיכרון החיסוני. במקומות בהם כן נהוגה הפרקטיקה הנדונה, לא מדובר בעניין של רשלנות רפואית. מדובר בניסיון להבטיח ספיגה טובה של מנות החיסון הפעיל, משום שהספיגה מאתרי גוף שונים יכולה להשתנות בהתאם למיקומם ואופיים. כאמור, לא נהוג לעשות כך ברוב המדינות. בברכה,
