אי ספיקת לב

חמותי כבת 82, סובלת מאי ספיקת לב קשה, וגילו לה ממצא חשוד בוושט. נכון להיום ירדה במשקל מ60 ק' ל-40 ק'. אני מודעת למצבה הקשה. אך אינני יודעת מדוע ומה לעשות: היא כולה עור ועצמות , חלשה מאד, הרופאים אפילו לא מחטטים בממצא שנמצא בוושט, יש להם חשד לגידול, כנראה שאין טעם לטיפול עקב מצבה. שאלתי: מדוע היא ממעטת מאד באכילה, אין לה כלל תיאבון ומכריחה את עצמה לאכול בכוח, התזונה שלה במשך היום הוא: 2 צלחות מרק, וצלחת דייסה - ובזה נגמר כל האוכל שלה במשך 24 שעות. היא לא מוכנה בנוסף לאכול מאומה. אני לא לוחצת עליה ועוזבת אותה לנפשה. היא מקבלת ממני חום ואהבה, אך אני רואה התדרדרות במצבה. אני פוחדת שהיא תלך לי בקרוב רק מתת תזונה. מה דעתך על הנ"ל, מה נראה לך מצבה ואיך מתמודדים עם המעט שהיא מכניסה לפה. היא נראית כמו שלד מהלך על שניים. לאחרונה מתהלכת עם מקל הליכה כי היא מאבדת שווי משקל מחולשה. היא לפתע מדברת בטון דיבור חלוש, אך למזלה, היא מאד אופטימית ואוהבת את החיים. אני חייה בפחד עצום 24 שעות שפתאום לא תלך, ומתי זה יגיע, ואני יודעת שבן אדם לא חי לנצח, אני בחרדה עצומה ואיך מתמודדים מהחוסר וודאות מתי ואיך יהיה הסוף ..... - תודה רבה - שרה.

עם אי ספיקה קשה קשה לחשוף אדם במצבה ל הרדמה וסטרס הכרוך בניתוח מחלת הסרטן מחלישה ומפחיתה תיאבון ומביאה את האדם הסובל מימנה להיות חסר ישע כי היא סוחטת מימנו את כל האנרגיה אני אומר זאת כי אני מאמין שחלק מהירידה במשקל והחולשה שלה נובע מהמחלה שהיתגלתה ולא רק מהיותה מבוגרת ובאי ספיקה(זה כן,,,,,,,,,אבל הדברים מצטרפים זה לזה וומכבידים יותר ויותר) אני רוצה כל הזמן לאמר לך כמה את גבורה ונהדרת באהבה שאת מעניקה לה ובכוח שיש בך אבל משום מה המלים שלי מיתגמדות לנוכח האור ששוטף אותי כשאני קורא את מילותייך (ויגחך מי שרוצה-כי,,איזה רופא סנטימנטלי יש לנו פה) מה שאת צריכה לעשות עכשיו וזה מזה קשה,,,,,מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה לתמוך ולתת כוח וסבלנות והקשבה,,,,,,ובאותה עת להבין(נורא קשה,,,,,,,,,נורא!!!) שהדרך היחידה היא לחיות את הרגע,,,את היום,,את הרגעים של הביחד דבר אחרון 1. אנחנו נהיה פה תמיד לשמוע ולתמוך 2. יש בקהילה ובקופת חולים מערכת תומכת(עובדת סוציאלית)+בכל מחלקה אונקולוגית יש מערכת תומכת(עובדת סוציאלית/מתאמת אונקולוגית ) את צריכה ליצור קשר ולתת לעזור לך

תחילה, התרגשתי עד מאד לקרוא את מה שכתבת לי. תודה על העידוד הרב. עתה פתאום קיבלתי אומץ לשתף אותך בעוד משהו, א. בכדי לשפוך מהלב ב. לשאול אותך: מהיכן אני שואבת כאלו כוחות, הרי אני לא סובלת מעודף ביטחון עצמי, אז מאיפה הכוח שיש בי. אכתוב בקצרה. א. יש לי 3 חיילים חירניקים המשרתים בשטחים. ב. לפני מספר שנים סעדתי את אבי ז"ל 8 חודשים סבל מסרטן המעי הגס, 4 חודשים הרגיש מצויין, ו-4 חודשים היה כמו נר הולך ודועך. טיפלתי בו במסירות רבה בביתי, כמו בתינוק פג, דהיינו: אוכל, חום, אהבה רבה, עידוד, וחיתולים. עד שנפטר בביתי. היה בדיכאון זמן רב, פשוט חודשים, כי הייתי קשורה אליו מאד, אמי נפטרה מזמן. והיום, אני לא יודעת מאיפה אשאב כוחות והאם אחזיק מעמד לעבור שוב תסריט, אך הפעם מחמתי שגם אני קשורה אליה מאד. חמי נפטר מזמן. ואם אעבור בשלום - האם אני עשוייה ברזל, מפלדה, איזה ייצור אני בכלל, מהיכן שואבים כוחות לעבור שוב את הסיוט הזה של הסרטן, ואת הכדורים האלו המורפיום: אם .סי. אר. ואם. אי. אר, יש לי טראומה מאבי ועם הזמן, באמת הזמן מרפא, אך לקח לי חודשים רבים עד שיצאתי מהדיכאון עם הרבה עבודה באופן עצמי. לאבי היה סרטן במעי הגס, וכיום גילו לדודי (אח של אבי סרטן במעי הגס, אך כרתו לו את הקולון והוא בסדר) ריבונו של עולם מהיכן אשאב כוחות לעבור שוב את התסריט הזה. מקווה שלא גרמתי לך דיכאון וסבל שקראת את זה, ואם כן מצטערת מאד. אחרי שכתבתי בכיתי ונרגעתי, ואני כולי בת 50 ועייפה כמו בת 90, נפשית, אך לא מראה את זה כלפי חוץ. סוף סוף הצלחתי לשחרר את מכאובי ע"י הבכי תוך כדי הקלדה אליך. כבר בזה עזרת לי, כי עד עתה לא היה לי זמן לבכות ולא רוצה להכאיב למשפחתי מה אני עוברת כי זה מימלא לא יעזור. שוב תודה לך שעזרת לי להשתחרר מכאבי, רק אנא בטובך כתוב לי איך עוברים מקרה כזה שוב ומאיפה אני מקבלת כוחות??????????????? - שרה.

הכלל הראשון ברפואה הוא "ראשית - אל תזיק". במצב של חולה מורכבת, עם אי ספיקת לב - ובגיל מתקדם כמו סבתך - לא נוגעים !!! כל פרוצדורה חריגה עלולה (ואפילו אשפוז "סתם") עלולה לגרום להדרדרות נוספת במצבה. גידול בושט עלול לגרום להיצרות שלה ולהרגשת שובע מהיר ולכן היא לא אוכלת הרבה. תניחי לה ותני לה לאכול כמה שטוב לה. אפשר אולי לתת לה בנוזל קצת אנשור (נוזל מרוכז המכיל ויטמינים וקלוריות) כדי קצת לחזק אותה. יש גם שייקים שמכילים קלוריות וויטמינים (סקנדי-שייק) ואפשר גם את זה לתת. חוץ מזה, תהני ממנה, דברי איתה ותני לה לדבר אתך ולספר לך דברים אופטימים והשיחות האלה אתה יחזקו את שתיכן, ויתנו לשתיכן זמן איכות שככל שיהיה קצר יהיה משמעותי גם לה וגם לך.

באמת אקנה את הויטמינים האלה בכדי שיחזקו אותה. אגב, אין לי סבתא זאת חמותי. רק אני תפילה שהיא לא תסבול הרבה זמן כי זה גם סבל לסובבים. יש לך תשובה למה ששאלתי את ד"ר מזור, מהיכן אשאב עוד כוחות לעבור שוב את מה שעברתי בעבר עם אבי ז"ל? . אגב, אני מאד מודה לך ולד"ר מזור, אתם לא רופאים אתם מלאכים. יישר כוח לכם - שרה.