חיסונים

שמעתי רבות על תופעות לוואי הכרוכות בחיסונים, ועל הטענות הנשמעות על נזקי החיסונים בגיל הרך הפוגעים בהתפתחות המערכת החיסונית. תהיתי האם הדבר נכון גם אצל בוגרים מגיל 18 ומעלה ? האם יש נזק בחיסון ? שכן אם לא, מה המניעה להתחסן בכל החיסונים האפשריים הקיימים רק "למקרה של" ? או שמא יש נזק כלשהו במתן חיסון. והאם יתכן נזק ארוך טווח מהחיסונים הניתנים בצבא?

אתן כאן את דעתי האישית: דעתי היא שקיים לובי מאד חזק של מתנגדים לחיסונים בילדים, והם מתבססים על מקרים של ילדים שהופיעו אצלם בעיות קשות (בד"כ נוירולוגיות) סביב קבלת חיסון מסויים (בד"כ מדובר על החיסון לשעלת). הקבוצה הזו שוכחת לציין את כל אותם מקרים של תחלואה קשה (ואף תמותה) בתינוקות וילדים שלא חוסנו (למשל תמותה ותחלואה קשה מדיפטריה - מחלה שכמעט לא קיימת היום בשל חיסונים, או סיבוכים שנגרמו בשל דלקת קרום המוח אצל ילדים שלא חוסנו). באופן כללי, הסיכוי לסיבוך מאי חיסון גבוה יותר מהסיכוי לסיבוך לאחר חיסון, ולכן ממליצים מאד לחסן את כל התינוקות נגד אותן מחלות להן ישנם סיכונים לתחלואה קשה (וזה כולל חצבת, אדמת, חזרת, שעלת, פוליו, דלקת קרום המוח, הפטיטיס B, דיפטריה, טטנוס, והיום גם הפטיטיס A ואבעבועות רוח). לגבי מבוגרים, שוב, החיסונים המומלצים היום כשגרה הם הפטיטיס B ו A, וטטנוס. בנוסף, לנשים בגיל הפוריות מומלץ לוודא שהן מחוסנות לאדמת ואולי גם לאבעבועות רוח. הסיבוכים בחיסונים אלה הם מינימלים (טטנוס יכול לגרום לתגובה מקומית של אודם וחום), ושוב, הסיבוכים ממחלות אלה עולים אלפי מונים מהסיבוכים התיאורתיים מהחיסון.