התעלפויות חוזרות - מה עוד לבדוק?

שלום לרופאים בפורום, השאלה שלי עוסקת בהתעלפויות שלי, ועיקרה הוא - האם יש בירורים נוספים שעלי לעשות? אנסה לפרט ככל האפשר: אני בן 41 כיום, בריאות כללית תקינה ביותר. לא לוקח תרופות באופן קבוע (כדור נגד כאב ראש פעם בכמה חודשים), חולה מעט, רוכב אופניים ברכיבת שטח וגם רץ מדי פעם. ככלל, אני עוסק בספורט בצורה מתונה. גובה 1.60 ומשקל 68 ק"ג, אך מבנה גופי שרירי, ולכן מבחינת המשקל למיטב ידיעתי זה בסה"כ תקין. לפני שנה בנובמבר קמתי בבוקר, הרגשתי כאב בטן ואשתי קראה לפרמדיק שגר אצלנו בקיבוץ. כאשר הוא הגיע ומדד לי לחץ דם הרגשתי שאני מסתחרר ונשכבתי. אפילו הספקתי להרים את רגליי. לאחר כמה זמן התעוררתי ומסביבי היתה היסטריה. מסתבר שהתעלפתי לכמה שניות, אולי דקה, והפרמדיק לא מצא דופק ונשימה, עשה עיסוי אחד נמרץ לבית החזה ורץ לאוטו שלו להביא ציוד מתקדם יותר להחייאה. בזמן הזה התעוררתי. אשתי אמרה שהמראה היה מפחיד מאד ושהכחלתי. הפרמדיק הזמין אט"ן שלקח אותי לסורוקה. שם סבלתי במשך שעתיים מכאבי בטן מטורפים וממש צעקתי מכאבים. שני צילומי רנטגן הראו שמערכת העיכול "פתוחה" ושאין בעיה. אחרי שעתיים, הכאב נרגע קצת, ואחרי שהקאתי שלוש פעמים הוא הסתיים. שלחו אותי הביתה כעבור כמה שעות (ללא אשפוז ללילה). הם חשבו שזה סוג של אולקוס או דבר דומה, המליצו על בירור גסטרו-אנטרולוגי. בהוראת רופא המשפחה נערך בירור קרדיולוגי: בוחן במאמץ, הולטר לב, ואקו לב. התוצאות של שלושת אלו היו תקינות. פרופ' זגר מ"סורוקה" עבר על התוצאות וקבע באזני שהאירוע הוא מבחינתו ואזוואגלי לחלוטין, ולא לבבי. עם התוצאות האלו חזרתי לרופא המשפחה שסיכם כך את הארוע. הוא אמר שאין צורך בבירור גסטרו-אנטרולוגי או נוירולוגי (שזה כיוון אחר שחשבנו עליו). היה די ברור שמדובר בווירוס שגרם לכאב בטן, ושהגל הראשון של הכאב הביא לתגובה של ההתעלפות. אני רוצה לציין שבמשפחה שלי אמא שלי נוטה להתעלפויות כתוצאה מכאב, וכן האחיינית שלי. כל זה היה יפה וטוב עד שביום שלישי האחרון חזרתי בערב מרכיבת אופניים קלה ביותר, עוד הספקתי להגיד שלום לאשתי, שהיתה בחוץ ודיברה עם השכן, ולפתע הרגשתי שוב כאב בטן. כשבאתי להחנות את האופניים במחסן כבר הרגשתי שאני מסתחרר. הנחתי אותם, נכנסתי הביתה, נשכבתי על הריצפה, הרמתי את הרגליים על השולחן בסלון וביקשתי מהבן שלי שיקרא לאשתי. הרגשתי שקר לי בפנים בעיקר. כשאשתי באה התעלפתי כנראה לכמה שניות קצרות מאוד. היא קראה לפרמדיק שקרא לאט"ן שלקח אותי לסורוקה. הפעם כבר השאירו אותי שם עד הבוקר (מה גם שממילא הגעתי בשמונה בערב). ערכו לי בדיקות דם שם, וכן אק"ג (שגם צוות האט"ן עשה לי עוד בבית). הכל היה תקין. הרופא הפנימאי שבדק אותי אמר שלדעתו זה ואזווגאלי לחלוטין, אבל הוא יעשה שוב בדיקות דם ואם תוצאותיהן יהיו תקינות שוב - ישלח אותי הביתה. כך היה. אני רוצה לציין שהפעם זו היתה התעלפות קלה, ולמרות שהייתי מסוחרר 10 דקות אחרי כן, הרי שלאחר מכן קמתי, החלפתי בגדים מבגדי הרכיבה, לקחתי איתי ספר - בקיצור, הרגשתי בסדר. חזרתי לרופא המשפחה. לדעתו, אין כאן דבר חדש. אני רק צריך להקפיד ולהישכב שזה קורה, כפי שאני עושה. הוא אומר שמבחינתו אני יכול לישון היטב בלילה. הוא שלח אותי ליתר בטחון לעשות אא"ג ולראות נוירולוג. חוץ מזה שלח אותי שוב לפרופ' זגר, שיראה האם צריך להוסיף משהו, Tilt test, או משהו אחר, או להשאיר את זה ככה. סליחה על האריכות, ניסיתי לספק פרטים רבים ככל האפשר. שאלתי אליכם היא: האם יש כאן משהו שאנחנו מפספסים? האם באמת נדרש כאן בירור גסטרו-אנטרולוגי (אשתי משוכנעת שכן וכועסת עלי שאני לא דורש זאת מהרופא)? אולי כיוון מחשבה אחר? האם סכרת יכולה להיות קשורה לענין (אמי ואחי הגדול סוכרתיים, אך לא סכרת נעורים. אני נבדק באופן תקופתי. הסוכר שלי בגבול העליון של הנורמה)? תודה רבה לכם.

תודה על הפירוט של הסיפור- זה בדיוק מה שאני מצפה שהפונים יעשו. אכן נושא ההתעלפויות הוא לא פעם פאזל לא פשוט נכון שאצל צעיר בריא, שדופק המנוחה שלו נמוך- רפלקס ווזו-וגאלי הוא בהחלט סיבה שכיחה להתעלפות, במיוחד התעלפות עם התרעה, כפי שיש לך. הפרעות קצב ואפילפסיה- לא נותנים התרעה- האדם פשוט מאבד הכרה בלי לדעת זאת. ייתכן שבירור גסטרו יעלה שיש לך אולקוס או משהו דומה ותקבל טיפול- אבל זה לא יהיה הסבר להתעלפות. בכל מקרה, עליך להשמע להוראות אישתך- האישה תמיד צודקת. הסבר זאת לרופא המשפחה, שעל מנת לשמור על שלום בית ועל מנת לסמן V על כיוון מחשבה זה אתה מבקש הפניה. נסה לחשוב מה משותף לשני האירועים- מה עשית ביום לפני, אכילה שונה, פעילות שונה, התרגשות וכד'- אולי זה יתן לך רמז. אני מצטרף להמלצה של לשכב מיד עם האיתות הראשון- זה אמור למנוע התעלפות, ואם לא ימנע- זה מידע חשוב לרופא.