כתבה שמופיעה היום בידיעות אחרונות-דלקות נרתיק

שלום רב, היום מופיעה כתבה גדולה בידיעות במוסף "רק בריאות" על טיפול באמצעות חום לדלקות חוזרות בנרתיק, מה דעתך? אני סובלת במשך המון שנים מדלקות בנרתיק-כל פעם כאשר אני מטופלת באגיסטן או אנטיביוטיקה הדלקת נעלמת אך חוזרת תוך חודש, האם טיפול מסוג זה יוכל לעזור לי? אני כבר ממש מיואשת! גלית

לא עיצה מקצועית, רק מניסיון אישי - תרופות לא פותרות את הבעיה, כיוון שהן אינן מטפלות בגורם לה, אלא רק בסימפטומים. אני יודעת שדלקות (מכל הסוגים) מטופלות בהצלחה על-ידי תזונה נכונה. אשמח לתת לך כמה עיצות, אם זה מתאים לך.

נעמי שלום, תודה על הניסיון שלך לעזור לי, אני ניסיתי דיאטות מיוחדות שנתנו לי ולצערי זה לא עזר, עפ"י הכתבה לא מוזכרות תרופות, הטיפול הוא באמצעות חימום. מה דעתך? גלית

כלמידיה והמענה הטבעי מחלת הכלמידיה, מחלה המועברת במגע מיני, נפוצה ביותר והשפעתה משמעותית על בריאות האישה, אך מעטים מכירים אותה. המחלה נגרמת ע"י חיידק הכלמידיה טרכומטיס. מוכרים כיום כ 60 זנים של חיידק זה כשחלקם פוגעים באברי המין, אחרים – בלחמית העין ואחרים בדרכי הנשימה ובריאות. בכל שנה מתגלים בארצות הברית כ- 4-3 מליון חולים חדשים בכלמידיה, לעומת כ – 750 אלף מקרי זיבה או 70 אלף מקרי עגבת. ההידבקות במחלה עלולה להתרחש בכל גיל, אך אחוז החולים הגבוה ביותר נמצא בקרב אנשים בשנות העשרים לחייהם. במחקר שבו נבדקו כ – 13 אלף נשים בארצות הברית, רובן בגילאי 25-17, נמצא כי קרוב ל – 10% מהן נשאו את המחלה. מהם סימני המחלה? סימני המחלה מופיעים בדרך כלל כשלושה שבועות לאחר ההידבקות בחיידק, אך יכולים גם להופיע חודשים לאחר מכן. נשים עלולות לסבול מהפרשות צהובות, דימום באמצע תקופת המחזור, צורך גובר להטיל שתן ומופיעים צריבה בהטלת שתן, כאבי בטן עמומים וכאבים בזמן יחסי מין. רוב הנשים לא מרגישות כלל בדלקת ומגלות אותה בשלב מאוחר שיש כבר נזקים ממנה. גם אצל גברים תיתכן צריבה במתן שתן, וכן הפרשות מאיבר המין או נפיחויות וכאבים באשכים. גם פה, חציים של הגברים כלל לא מרגישים במחלתם. מה מאפיין את המחלה ומהם סיבוכיה? אצל נשים שנפגעו עלולה להתפתח דלקת צואר, דלקת רירית רחם וחצוצרות ודלקת קופסית הכבד. בהמשך עלולות להופיע הדבקויות ברחם, הדבקויות והצטלקות של החצוצרות והדבקויות סביבן וסביב השחלות. כל אלו עלולים להביא לכאבי בטן "בלתי מוסברים", לעקרות ולהריון חוץ רחמי. גם הסיכון שנשים הנושאות את המחלה ידבקו באיידס, אם ייחשפו לנגיף, גבוה פי שלושה עד פי חמישה מהרגיל. לעיתים מי שמשלמים את המחיר הם דווקא תינוקות, הנחשפים לחיידק בזמן המעבר בתלת הלידה. תינוקות אלה עלולים ללקות בדלקת ריאות או בדלקת של לחמית העין. [תנוקות מקבלים טיפות עינים מיד לאחר הלידה למניעת בין השאר מחלה זאת]. איך מאבחנים את המחלה? הקושי העיקרי שמציבה המחלה הוא באבחון. כ – 75% מהנשים הנושאות את המחלה הן א-סימפטומטיות וכך גם כ – 50% מן הגברים. החולה יכול לשאת את החיידק בגופו חודשים אחדים, בלי להיות מודע לכך. בתקופה זו הוא עלול להפיץ את המחלה הלאה. אבל גם במקרים שבהם לא ניכרים כל תסמינים למחלה, היא עלולה לגרום נזק. ניתן לאבחן את המחלה בכמה דרכים:  בדיקת דם לנוגדנים - בדיקה שאינה מדויקת  בדיקת תרבית – הינה הבדיקה המדוייקת והאמינה ביותר, אך היא מחייבת מערך מעבדתי צמוד, מיומנות בלקיחתה והקפדה על הובלתה למעבדה בקרור . בנוסף היא פולשנית ואינה נעימה.  בדיקת אנטיגנים בדגימות הרקמה – בדיקה שאינה מדויקת ואינה אמינה דייה.  בדיקה בשיטות ביולוגיה מולקולרית PCR - המזהה את הגנים של החיידק בשתן של הנבדק. הערכה מכילה אנזימים המשכפלים את חלקי הגנום של החיידק וכך מצליחים לזהות אותו, גם אם הוא נמצא בכמות קטנה ביותר. יתרונה של בדיקה זאת הוא שאינה פולשנית וכן ביכולתה לשפר את הסיכוי לאתר את החיידקים בהשוואה לבדיקות שהיו נהוגות עד היום. יתרון נוסף לבדיקה זו הוא הפשטות באיתור גברים שהם נשאים של חיידקי כלמידיה. במחקר שנעשה בארה"ב בקרב כ- 5,100 מתבגרים ממין זכר ללא תסמינים, נמצא כי 5.3% מהם נושאים את המחלה. טיפול יעיל בגברים אלו ימנע הדבקה של נשים ויקטין את תפוצת המחלה בעולם. המגבלה בבדיקה זאת היא שלוקח עד 3 שבועות לקבל תשובה. דרושה פריצת דרך בפיתוח בדיקה שתהיה גם אמינה כמו זאת אך גם מהירה. לאור הקשיים שמעמיד האבחון של החיידק רבים נוהגים לטפל במחלה על פי התסמינים ולוותר על זהוי החיידק. כיצד מטפלים במחלת הכלמידיה? מספר טיפולים אנטיביוטיים אפשריים כיום:  טבליות ממשפחת הטטרציקליניים – דוקסילין, מינוצין 2 טבליות [100 מיליגרם כ"א] ליום למשך 10 ימים או יותר. ראוי לומר כאן שאת טבליות הטטרציקלינים נוטלים אחרי ארוחה מלאה, עם כוס מים מלאה ויש להיות במצב מאונך במשך 3 שעות לאחר מכן ולא לשכב, מחשש לגרימת נקב בושט.  טבליות אזיטרומיצין (א?ז?ניל, ז?טו?) 4 בבת אחת, חד פעמי לפני ארוחה. מנה חד פעמית זאת מספיקה להיספג בתאי הגוף וריכוזה בהם נותר גבוה מספיק במשך עשרה ימים, עד לחיסולו המוחלט של החיידק.  טבליות אריתרומיצין 250 מ"ג 4 ליום 10 ימים במיוחד לנשים הרות שאסורות בלקיחת הטטרציקלינים והאזניל.  טבליות ממשפחת הקוינולונים למשך 10 ימים. לעתים יש לחזור על הטיפול האנטיביוטי פעם אחר פעם שכן התנהגות חיידק זה ואורח חייו והתרבותו שונים מאלו של שאר החיידקים. חיידק זה מתרבה כל 72 שעות לעומת שאר החיידקים שעושים זאת כל כמה דקות. היות שהאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בחיידק ברגע מאד מסוים במעגל התרבותו, הרי שבמקרה זה נדרש לקחת את האנטיביוטיקה למשך זמן ארוך יותר. מי מזור אנרגטיים –האנטיביוטיקה הטבעית היעילה והבטוחה שנותנת את המענה המיידי לכול סוגי חיידקי הכלמידיה חומר לעיון ודף מידע באתר המצורף http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=775 סקירה ומניעה המרכז הלאומי למניעת מחלות בארצות הברית [CDC] ממליץ על ביצוע בדיקת סקירה לכלמידיה לכל הנשים הפעילות מינית והשייכות לקבוצת הסיכון למחלה. הבדיקה מומלצת גם לנשים הרות, כדי למנוע את הדבקת התינוק בזמן הלידה. אין עדיין המלצות בנוגע לביצוע בדיקות סקירה בקרב גברים, אך ברור כי אם גברים הסובלים מהמחלה לא יאובחנו ויטופלו, הם ידביקו את בנות זוגם. יש החולקים על המלצות אלו בישראל שכן תמונת המצב בישראל אינה קשה כמו בארצות הברית. ההערכה היא כי רק כ- 3%-2% מהאוכלוסייה הצעירה לוקים במחלה.

שלום רב כדאי לבדוק לא רק אם יש כלמידיה שגורמת לדלקת אלא גם מחלות אחרות כמו זיבה ועגבת שלפעמים אין להם סימטומים ויכולות לגרום להפרשות גרד וכו'. גם אני לאחר שנים של סבל וגרד, צריבות, הפרשות עם ריח רע ולאחר שתרביות יצאו תקינות ונקיות. ולאחר ששום תרופה לפטריה כבר לא מגיבה בכללללל!!! (זה לא עובר וחוזר אלא פשוט לא מגיב לטיפול וממשיך לגרד) ביקשתי לעבור בדיקות לגילוי המחלות הנ"ל. חבל שאין יותר מודעות ויותר דחיפה מצד הרופאים לעבור בדיקות אלה. ככה יכלו לחסוך הרבה סבל והדבקות וסיבוכים בעתיד. הרבה בריאות לכולם.