מחלת אדיסון-זוכרים?

שלום רב, בהמשך להתכתבות בעמוד 66: לצערי מצבי החריף. אני שוקלת 41 ק"ג בגובה של 166 ס"מ. אני ממשיכה להקיא, ומתייבשת כל הזמן. יש באמתחתי מכתב המיועד לאישפוז. הומלץ לי לעזוב את ביה"ח שהייתי בו עד כה (אסף הרופא) ולעבור לבי"ח טוב יותר: תל השומר או בלינסון. הייתי רוצה לדעת אם יש פה מישהו שמכיר מנהל של מחלקה פנימית טובה באחד משני בתי החולים (עדיפות לבלינסון) שאוכל ללכת אליו פרטי, ושאח"כ הוא יאשפז אותי אצלו, וכך אוכל לעשות את כל הבדיקות והבירורים המקיפים כאשר מישהו משגיח על כל העניין. נוסף על כך, בשל משקלי הנמוך עליי לקבל הזנה: ישנן שתי דרכים להזנה: זונדה או הזנה תוך ורידית. מה הסיכונים הכרוכים בהזנה תוך ורידית, ובכלל איזו שיטת הזנה עדיפה ויעילה יותר (גם בהתגברות על בחילות והקאות). אודה לתשובותיכם! טולי

אלא רק עקב בצע כסף - אין הוא ראוי להיות הרופא שלך!

שלום...שלום רב, אתה צודק... אך המציאות מחייבת ללכת לפי "חוקי החברה" שאינם תמיד מוסריים. כבר עברתי שני איפוזים זוועתיים, שבהם הרופאים לא ממש התייחסו אליי, ושיחררו אותי מביה"ח במשקל של 40 ק"ג והקאות בלתי פוסקות... הלוואי ולא הייתי יודעת את כל "חוקי החברה" הללו, ולא הייתי במצב הזה בכלל... חבל שהדברים אינם פשוטים כל כך כמו שאתה מתאר... בכל אופן תודה על ההתייחסות טולי

לפי מה שאני זוכר היה חשש למחלת אדיסון,החשש הזה התאמת ? אופיר

טרם מחר אני נכנסת לאישפוז נוסף, שם ייבדקו הכל (בתקווה) תודה בכל אופן לכולם. טולי

טולי שלום, מה שלומך כיום 22/05/01? גיסי גם חולה במחלת אדיסון והוא נמצא בבלינסון כבר שלושה ימים. הרופאים טוענים שהמחלה נדירה ביותר ולכן עורכים התייעצויות ביניהם. גיסי מרגיש רע מאוד. היום הוא התחיל טיפול בסטרואידים, אך יש לי הרגשה שהרופאים לא יודעים מה לעשות איתו. עני לי בבקשה. בברכה, רוזי