דמות המטפל/מורה בפילוסופיה הסינית

בשפה הסינית יש מילה אחת למורה ולמטפל.הסינים ראו בשני המקצועות מטרה זהה. משמעות זו באה לידי ביטוי בסיפור סיני עתיק ששמו-יש לי מישהו שמבין את המנגינות שלי. יום אחד ניגן מוסיקאי בכלי שלו ליד הנהר,והנה הופיע חוטב עצים צנוע והתחיל להקשיב לנגינתו.המוסיקאי שאל,"האם אתה מבין את מה שאני מנגן?" ענה חוטב העצים,"אתה מנגן על ההרים הנישאים". המוסיקאי נדהם וניגן לו מנגינה אחרת. אמר חוטב העצים ,"עכשיו אתה מנגן על המים הזורמים". חוטב העצים הוכיח שהוא מבין כל דבר שהמוסיקאי ניגן,והם נהיו חברים קרובים מאוד. שנה אחר כך חזר המוסיקאי לאותו מקום,בתקווה לבקר את חברו,בלי לדעת שחברו נפטר.כששמע שחברו מת הלך המוסיקאי אל המצבה של חוטב העצים כדי לחלוק לו כבוד אחרון,ואז ניפץ את הכלי שלו אל הסלע ואמר "לעולם לא אנגן עוד שום מנגינה.לעולם" יש בסינית פתגם נפלא שמשמעותו "מורה/מטפל ליום אחד הוא כמו הורה לכל החיים" בברכת שבת שלום ושנבין יותר את המנגינות אחד של השני טל

אם "מורה/מטפל ליום אחד הוא כמו הורה לכל החיים"... האם נכון יהייה לחשוב: כי חניך/מטופל ליום אחד הוא כמו בן לכל החיים ? ואם אכן זה כך והמורה /מטפל (ממניעים אלו או אחרים) אבד מגעו... האמנם גם נחרץ לפי תפיסה זו דינו של הבן המטופל ? וכיצד אז נשכיל להקשיב איש למנגינת ליבו של רעהו? שבת שלום.