מבקשת חוות דעתכם

שלום רב מתנצלת אם קצת ארוך...... בת 43 וסובלת מזה שנתיים מדימומים בין המחזורים. בתחילה הדימומים היו מתחילים עם הביוץ ונמשכים עד למחזור ובמשך הזמן דפוס הדימומים השתנה וכיום אני מטפטפת במהלך רובו של החודש כמעט ללא הפסקה. לאחר שעברתי את כל הבדיקות האפשרויות (הורמונליות + פעמיים נלקחה ביופסיה מרירית הרחם, מספר פעמים US, בדיקות דם כלליות ותירואיד, CA125 שהיה תקין=12) והכל נמצא תקין (רירית הרחם דקה תקינה ואחידה ללא עדות למיומות או גידולים אחרים) רופא הנשים שלי הגיע למסקנה שאני בשלב טרום מנפוזה (ולכן בדיקות הדם ההורמנאליות עדיין היו בגדר תקינות) וככל הנראה אני קצת לא מאוזנת הורמנלית והתקין לי מירנה כדי לשלוט בדימומים. מאז שיש לי את המירנה (שנה) כמות הדימומים פחתה בהרבה. נכון להיום אני רק "מכתימה" קלות אבל עדיין לאורכו של רוב החודש. דיון מחודש עם הרופא לפני כשבוע הביא אותנו לשתי אופציות: 1. שאני אקח אסטרוגן 2. הוצאת הרחם ללא שחלות (על האופציה של צריבת רירית הרחם לא רציתי לשמוע מכיון שקראתי שאם חלילה מתפתח סרטן ברירית הרחם בעתיד קשה מאד לזהותו לאחר צריבה) שאלותי הן - במשפחה חלו 3 נשים בסרטן השד. (אימי, סבתי מצד אימי ודודתי מצד אבי). אימי לא נשאית. אני לא יודעת אם אבי נשא אבל גם הוא אשכנזי ומאחר ואחותו עם סרטן השד כמובן שיש סיכוי שאולי הגן כן נמצא במשפחה. עד כמה אני מסתכנת אם אחליט לקחת אסטרוגן? או שאולי מבחינת הסיפור המשפחתי רצוי לי יותר באמת להוציא את הרחם? מה המלצתכם? והאם הוצאת רחם היא ניתוח מסוכן וגדול? או שאפשר לעשות את זה בלפרוסקופיה? אודה מאד על תשובתכם