שאלות טרום ניתוח תיקון ראייה בלייזר

שלום רב, בעבר התעניינתי בניתוח תיקון ראייה, בסופו של דבר דחיתי את הנושא וכעת הוא חזר להיות על הפרק וברצוני לבצעו בהקדם, לפני כן, חקרתי את הנושא ואשמח לקבל מידע בנוגע לשאלותה מפורטות מטה, כמובן שהתשובות אינן מחייבות ואינן תחליף לבדיקה מקצועית טרם ניתוח, אלא רק להבנה כללית ובלתי מחייבת טרם הפגישה. 1. מטה מופיע סיכום שלי של כל שיטות ותתי השיטות הקיימות לניתוח תיקון ראייה בלייזר, כולל תיאור אופי השיטה ותת השיטה, יתרונות, חסרונות וסיכונים. אבל הסיכום הזה בוצע לפני 4 שנים, אשמח לדעת האם משהו מהותי השתנה מאז. 2. במידה ופרמטר הכאב וההחלמה אינו מהווה שיקול כלל, ובמידה והמטופל מתאים לכל השיטות, האם יהיה נכון לומר ששיטות השיוף (קילוף/הסרה/אידוי) של הקרנית (PRK, Lasek, ASA, Epilasik/EPI-K), היא עדיפה על פני שיטות החיתוך (Lasik, Lasik Plus, Intralasik, Z-Lasik, Lasik Eye-Q), מכייון ששיטות השיוף שומרות על יציבות הקרנית וללא הבעיות הפוטנציאליות הנלוות לפיצול הקרנית, או שלא בהכרח שיטות אלו עדיפות על שיטות החיתוך? (בהנחה וההחלמה והכאב אינם רלוונטים, והמטופל מתאים לכל השיטות) 3. האם יש מניעה לבצע את הניתוח לפני כניסה להריון? כלומר, זמן קצר לאחר ביצוע הניתוח, האישה תכנס להריון, האם זה תקין או שיש צורך במרווח בטחון? 4. איזו שיטה מומלצת כאשר עובי הקרנית הינה 480 מיקרון ומספר המשקפיים הוא 3.25? (האם רק שיטת השיוף? והאם נכון שהעובי המינימלי הוא 450 מיקרון?) 5. אם עובי הקרנית הוא 480 מיקרון, השיטה היא PRK והמספר במשקפיים הוא 3.25, האם נכון לומר שעובי השיוף יהיה 12*3.25 = 39 ולכן עובי הקרנית לאחר השיוף תהיה 441? 6. האם עובי הקרנית המינימלי לאחר הניתוח וכולל אפיתל, צריך להיות לפחות 350 מיקרון או 400? והאם הנתונים לעיל יאפשרו ניתוח נוסף בעתיד? 7. מכל שיטות השיוף/אידוי/חיתוך על פני קרנית, האם יש שיטה מועדפת (מבחינת המטופל), או שבד"כ פשוט המנתח בוחר את השיטה המועדפת עליו? 8. הבנתי שהמנתחים נענים לרצון המטופל לבצע ניתוח רק בעין אחת, ורק לאחר החלמתה לבצע בעין השניה, האם ניהול סיכונים רק רלוונטי כאשר סיכון של עיוורון לא קיים (אם נכון?) או שאין טעם בביצוע ההפרדה? 9. האם מכשיר הסיריוס למיפוי הקרנית הוא המכשיר המועדף על פני כל שאר המכשירים? (גם כאלו שמבצעים מיפוי של הקרנית האחורית, שזה קריטי, כגון ORBSCAN ופנטקם) 10. האם מכשיר הסיריוס (או כל מכשיר שנותן אינפורמציה על מבנה הקרנית הקדמית והאחורית) מבטל את הצורך בשימוש ב Wavefront (למדידת עיוותים אופטיים של העין) או שמדובר במטרות שונות של מכשירים שונים? 11. קראתי שמחלת קרוהן מהווה אינדיקציה שלילית לביצוע הניתוח, האם גם המחלה אולצרטיב קוליטיב הינה בעייתית? תודה רבה! ---------------------------------- להבנתי, יש 2 שיטות עיקריות לניתוח תיקון ראייה: 1. שיטת החיתוך בתוך/בעובי הקרנית: יצירת מתלה בקרנית הקדמית ע"H סכין/לייזר, הפשלת המטרה החוצה, תיקון ע"י לייזר על הקרנית החשופה והחזרת המתלה למקומוץ יתרונות: היעדר כאבים חזקים והחלמה כמעט מיידית. חסרונות: אפשרות נדירה לעיוות הקרנית וסיבוכים תוך ניתוחיים נדירים מאוד הקשורים ליצירת מתלה הקרנית והצורך בקרנית עבה יחסית. סיכונים: תיקון בלתי מספיק, יובש בעיניים, רגישות יתר לאור (זמנית בד"כ), להב היוצר חספוס המשפיע על איכות הראיה, סינוור - הופעת הילה וראייה כפולה (בעיות במתלנה הקרנית. תתי השיטות הן: Lasik: חיתוך מתלה בעובי 160 מיקרון ע"י להב מיקרוקרקטום/SBK Lasik Plus: לבעלי קרניות דקות – חיתוך מתלה בעובי 120 מיקרון (החסרון הוא סיכון נוסף בשל העובי, כגון קמטים זעירים היוצרים עיוותי ראייה ורגישות מכנית גבוהה בפגיעה פיזית) Intralasik חיתוך מתלה ע"י קרן לייזר (מתאיר יותר לבעלי קרנית דקה ולבעלי אישונים רחבים), סיכונים נוספים כגון שכבת בועיות אטומה, רגישות חולפת לאור, שכבת טיפול לא חלקה וכאב יחסי בזמן החיתוך Z-Lasik: שימוש בלייזר במקום בלהב (שאחד מסיבוכיו יכולים להיות משטח מחוספס בקרנית המשפיע על איכות הראייה) Lasik Eye-Q: שילוב בין Custom-Q – תוכנית טיפול ייחודית הקיימת במכשיר הלייזר המתקדם, האלגרטו 400 של חברת WaveLight, ומכשיר ה SBK ליצירת החלון הטיפולי בקרנית (יש לבדוק שלא מדובר באלמנט פרסומי בלבד) 2. שיטת שיוף (על פני הקרנית): מקלפים/מסירים/מאדים את שכבת האפיטל (ולא ע"י חיתוך ופעולה בשכבות הפנימיות), משייפים בלייזר את השכבה שמתחתיה, מניחים עדשת מגע עד ששכבת האפיתל תתחדש מעצמה (אלא אם תת השיטה לא הסירה את האפיתל לחלוטין). יתרונות: שיציבות הקרנית נשמרת ניתן לבצע תיקונים לאחר מספר שנים מאפשר ביצוע תיקון למטופלים שנפסלו לניתוח Lasik (קרנית דקה, אורח חיים ספורטיבי אתגרי, היסטוריה של גלאוקומה או רשתית) מונעת את הפוטנציאל לסיבוכים הקשורים בפיצול הקרנית חסרונות: החלמה ראשונית הנמשכת 3-4 ימים המלווה בכאבים (ניתן לטפל ע"י טיפות), צריבה, רגישות לאור וקושי לפתוח את העיניים תהליך התאוששות ראיה איטי יותר, לאחר כשבוע חוזרים לראייה תפקודית טובה, ולאחר שבוע נוסף עד חודשיים מגיעים לחדות ראייה מקסימלית. יש צורך בטיפול בטיפות עיניים למשך כחודשיים קוצר ראייה גבוה, עלול להופיע במיעוט המטופלים תהליך של נסיגה בראייה, שידרוש טיפול ע"י טיפות ולעיתים רחוקות תיקון נוסף השיטה אינה מומלצת לטיפול ברוחק ראייה סיכונים: תיקון בלתי מספיק או תיקון יקר יובש בעיניים (ניתן להתגבר בעזרת טיפות עיניים) רגישות יתר לאור (אמור לחלוף תוף זמן קצר ועד כחודש לאחר הניתוח) סינוור – הופעת הילה וראייה כפולה – בעיות במתלה הקרנית (בחלק העליון) תתי השיטות הן: PRK: מקלפים בסכין ומסירים את שכבת האפיתל העליונה בשלמותה, משייפים בלייזר את השכבה מתחתיה ואז מניחים עדשת מגע, עד ששכבת האפיתל תתחדש מעצמה Lasek: לא מקלפים ומסירים לגמרי את שכבת האפיתל, אלא רק מסיטים אותה כלפי מעלה ע"י כוהל 20%, משייפים את השכבה שמתחתיה, ומשתמשים בשכבה שהורמה לטובת "חבישת האיזור" עד להתחדשות האפיתל ASA/PTK: מאדים אותה לחלוטין את שכבת האפיתל ע"י קרן לייזר, משייפים את השכבה שמתחתיה, ומשתמשים בשכבה שהורמה לטובת "חבישת האיזור" עד להתחדשות האפיתל Epilasik / EPI-K (דומה לשוטת LASIK) לא מקלפים ומסירים לגמרי את שכבת האפיתל, אלא רק מסיטים אותה כלפי מעלה ע"י להב מיקרוקרקטום, משייפים את השכבה שמתחתיה, ומשתמשים בשכבה שהורמה לטובת "חבישת האיזור" עד להתחדשות האפיתל * סיכונים כללים (לכל השיטות ותתי השיטות) דימום – מדובר בתופעה נדירה בניתוח מסוג זה מכיוון שהטראומה לרקה היא קטנה ביותר צלקת – צלקת ברקמת הקרנית היא נדירה מכיוון שהחתך הוא קטן ודק מאוד, במידה ונשארת צלקת היא עלולה לגרום לראייה עכורה יהום בחתך הניתוחי – לא קיים בדרך כלל, אולי לעיתים נדירות עלול להתפתח זיהום, והפתרון הוא פתיחה מחדש של החתך וסילוק החיידקים והזיהום