עלייה במשקל עקב בולמיה
דיון מתוך פורום תזונה קלינית
מה עושים בכדי להפסיק לעלות במשקל לאחר הפסקת הבולמיה? מאז שהפסקתי להקיא (מה שנהגתי לעשות במשך שנה ברציפות)עליתי תוך 3 חודשים 10 קילו. אצל הדיאטנית אני לא יכולה לעמוד בתפריט,קשה לי לאכול מסודר כי יש לי המון בולמוסים. מה לעשות?
הצעתי היא ללכת לטיפול כמה שיותר מהר. הוא יעזור להתמודד גם מבחינה נפשית וכך להתגבר על הבעיה. תראי שבעקבות כך גם כמות הבולמוסים תרד עם שתעלם לחלוטין. העניין הוא שזה צריך לבוא מהלב, ולא מהקיבה... העיקר - אל תכנסי לפאניקה, ותנסי לטפל מהמקום שזה מגיע...
ליאור, אני חושבת שכדאי קודם לטפל בבולימיה, ואחר כך לעשות דיאטה. עדי
ליאור שלום! זו הסיבה שהטיפל המומלץ הוא שילוב של מעקב תזונתי צמוד יחד עם תמיכה נפשית שהיא כה הכרחית. הטיפול הנפשי הוא שאמור לסייע לצאת ממעגל התקפי האכילה וההקאות. הוא אמור לחזק אותך ולתת לך כלים להתמודדות בכל פעם שהתקף כזה מתעורר. האם את מטופלת בצורה זו? אם כן זה מצוין ואת צריכה לתת אמון יחד עם המון סבלנות ואני מאמינה שתתחילי לחוש בתוצאות הטיפול. אם לא, הרי שעליך לפנות לקבלת טיפול משולב כזה, רצוי במרפאה המתמחה בהפרעות אכילה. אם את מאזור חיפה את מוזמנת לפנות לרמב"ם (נועה ברימברג נתנה קישור בתשובתה לשאלה בקודמת - חיה בטירוף). גם אם לא, הם יוכלו להמליץ לך על מקום טוב קרוב למקום ממגורייך. נועה
ליאור, אני מחלימה כבר כחצי שנה או קצת יותר מבולמיה, אחרי משהו כמו ארבע וחצי שנים של הקאה. במהלך השנים האלו עשיתי הרבה הפסקות של כמה חודשים במטרה להפסיק, אחרי כל הפסקה, חזרתי להקיא. הבעיה היא שברגע שאת מחליטה להפסיק להקיא, הבולמוסים לא נפסקים, ולא משנה כמה אכלת את עדיין רעבה כי הגוף שלך כבר רגיל שאחרי האוכל הכל יוצא החוצה. כאן בעצם המחלה הזאת לוכדת אותנו כל כך קשה, לא מספיק שקשה להפסיק להקיא, ברגע שאנחנו מפסיקות, אנחנו מתחילות להשמין בצורה מטורפת! אישית בתקופת 5 השנים האחרונות היו לי תנודות מטורפות של 20 קילו, למטה ולמעלה, כמוך, בתקופות זמן ממש קצרות. כל פעם שהפסקתי להקיא לכמה זמן, עליתי במשקל בטירוף ומבהלה חזרתי להקיא, מפחד שאשמין עוד. אז הצעד הראשון הוא להבין שגם אם תחזרי להקיא על מנת להוריד משהו בחזרה, יום אחד שוב תרצי להפסיק וגם אז תעלי במשקל, כך שזהו לא הפתרון. הצעד השני הוא לא לעשות דיאטה עכשיו! מה זאת אומרת?.... תתרכזי בלאכול מספיק, כמה שבא לך, בלי הגבלות מסוימות. תרשי לעצמך לאכול כל דבר, אבל עם זאת, תמנעי מבולמוסים, אם אכלת בסוף הארוחה גם חמישה וופלים, תקבלי את זה, תנסי לא להרגיש אשמה, ואל תחשבי שאם אכלת את הוופלים, אז זהו, לא עמדת בגבולות ועכשיו תרגישי רצון להתנפל על עוד המון ממתקים, כי מה זה כבר משנה, כבר שברת את הגבולות.... ברגע שתרשי לעצמך לאכול וופלים בלי אשמה לאט לאט החשק אליהם יפחת, והבולמוסים יפסיקו. ותכניסי לעצמך לראש שעכשיו את עסוקה בהחלמה ולא בדיאטה, לדיאטה יהיה עוד זמן... ברגע שתנסי להחדיר לעצמך לראש שמותר לך לאכול מספיק ושדיאטה היא לא הנושא עכשיו, אוטמטית את תתחילי לאכול פחות, אני לא אומרת שישר תתחילי לרדת במשקל אבל אני כן אומרת שאולי תשמיני עוד איזה שני קילו ואז העלייה תפסק. יותר מזה, אחרי כמה זמן את תרדי את שני הקילו האלה בחזרה. ויותר מזה, לא תצטרכי עוד להקיא אחרי כל ארוחה, לא יהיו לך כיסים שחורים מתחת לעיניים לא תרגישי בחילות וכאבי בטן כל הזמן לא תכנסי למצב של דכאון בגלל חוסר ויטמינים לא תרגישי עייפה וחולה כל הזמן לא יתפוררו לך השיניים לא יהיו לך כאבים ושריטות בגרון כל הזמן לא יהיו לך פנים עצובות וחסרות חיים לא תתעלפי לעיתים מאוד קרובות לא תגיעי למצב של אובדנות לא תגיעי להתנתקות מחברים כל הרשימה הזאת קרתה לי, ועוד סבל רב שעברתי בגלל המחלה המגעילה הזו והקשה כל כך לניצוח. זאת התמכרות קשה יותר מכל התמכרות שידעתי בחיי, אבל אפשר להצליח, אל תתני למשקל העולה להפחיד אותך! זאת המחלה, שרוצה לשאוב אותך בחזרה לתחתית... אל תפחדי מהמשקל וככה את תנצחי את המחלה, אל תדאגי, ברגע שתפסיקי לפחד מעלייה ולפחד מאכילה... הבולמוסים יפסיקו... את תנצחי! אני חייבת להמליץ בנוסף, אם יש לך אפשרות, ללכת לפסיכיאטר/פסיכולוג, שמתמחה בהפרעות אכילה. בהצלחה, אם את זקוקה לכתף או ליעוץ או סתם בא לך לדבר, יש את האי מייל שלי. מרגישה איתך.