בנוסף לשאלה על המרפאה
דיון מתוך פורום תזונה קלינית
קראתי את ההודעות בפורום לגבי בולימיה ואחת הדיאטניות ציינה שיש מצב שכבר לא ניתן לטפל בו. אני בולמית מזה כ- 5 שנים וסובלת מהפרעת אכילה (כמו כל משפחתי) מאז שאני זוכרת את עצמי. אני מקיאה 5,6,7 פעמים ביום ואוכלת כמויות אדירות לשם כך. בנוסף (...) אני סובלת מדיכאון קליני ונוטלת פקסט. יתר על כן, אין לצפות לתמיכה משפחתית משום שכשאחותי התאומה הופנתה לטיפול משפחתי ברמב"ם עקב אנורקסיה הוריי סירבו לבוא. הם יודעים על מצבי (אמרתי להם).. ואני בטוחה שהם שמו לב לסימפטומים האחרים (למשל היעלמות מסיבית של מזון). אני נשואה מזה שנתיים וחצי ומשקרת לבן זוגי על מצבי, כך שאיני יכולה לשתף אותו לגבי המצב, ואני מרגישה רגשי אשמה עזים משום שהרגלי האכילה שלי גורמים לאכילה פחות מבוקרת שלו (לו אין בעיה). כמו כן הוא מאושר מכך שלאשתו יש "גוף כל כך יפה ומושך" והוא לא מודע למחיר שאני משלמת (וגם הוא, כמובן). אחרי הניסיון הרע שלי במרפאה בצ'ק סנטר, טיפול פסיכולוגי ארוך ועקר מבחינה ספציפית זו, וטיפול פסיכיאטרי שהצליח לטפל בדיכאון אבל לא בבעיה, אני מיואשת. האם מצבי אבוד?
שרית שלום! אל תאמרי נואש! זה שלא הסתדר לך הטיפול במרכז אחד לפני 4 שנים ממש לא אומר שאין עוד תקווה. שוחחתי עם הדיאטנית קרן עמית שעובדת במרפאה להפרעות אכילה של רמב"ם ולדבריה בהחלט מטפלים באנשים בכל הגילאים. המלצתי החמה היא לפנות אליהם. הפרטים בקישור הבא: http://www.rambam.org.il/departments/detail.asp?cod=5&depID=459 בהצלחה נועה
מנהלי פורום תזונה קלינית
