בקשת עזרה

שלום נועה. שמי גלעד. אני בן 30. כבר הרבה זמן אני סובל. אני אפילו לא בטוח שאת הכתובת שאליה אליי לפנות, אבל אני כבר מיועש... אני מאוד, מאוד אודה לך אם תוכל איכשהו לעזור לי... זה קרה לפני 8 שנים. מסיבות מסויימות, שאני לא יכול לפרט כאן, אני כמעט הפסקתי לאכול. במשך 4 שנים התזונה היומית שלי הסתכמה ב- 4 פרוסות לחם, קופסת קוטג' וקצת פירות. גם לפני שעברתי לתזונה כה דלילה הייתי די רזה: בגיל 22 שקלתי 65 ק"ג (גובה שלי 185 ס"מ). כל 4 השנים הללו הייתי חייב להיות פעיל מאוד הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. וכל התקופה הנוראית הזאת אני הרגשתי רע מאוד - חולשה ועייפות מאוד חזקים אבל אני סירבתי לשייך אותם להרעבה עצמית. בסופו של דבר, יום אחד אני בקושי הייתי מסוגל ללכת אפילו בתוך הבית... באותה תקופה אני כבר הייתי יכול לאכול רק אוכל נוזלי (כמו לדוגמא מרק). מאכלים קשים יותר גרמו לי בחילות חזקות. אני שקלתי אז 54 ק"ג!!!!! ורק אז אני הסכמתי לפנות לרופא-פסיכיאטר... הרופא שאליו פניתי התייחס אלי די בזילזול ורשם לי שתי תרופות. הוא הסביר לי שהראשונה עלולה לגרום לרעידות בידיים ורגליים והשניה תבטל את התופעה הזאת. אחרי תדרוך שכזה אני הבנתי שאין מי שיעזור לי... אני החלטתי שאני לא אקח את התרופות אלא אנסה להציל את עצמי לבד. אני לא אספר את כל הסבל שעברתי וכמה בכיתי מחוסר עונים... אני לקחתי ספרים על תזונה נכונה ולאט, לאט התחלתי לפעול. היה לי קשה מאוד. גופי התרגל לרעב ממושך. אבל אני הייתי נחוש בדעתי. האלטרנטיבה השניה הייתה מוות ואני לא רציתי למות. במשך שנה שלמה אני כמעט ולא יצאתי מהבית ונאבקתי. השתדלתי לאכול עוד קצת, לנוח ועוד קצת ולאט, לאט התחלתי להרגיש יותר טוב ואחרי חודש אפילו כבר יכלתי לרדת במדרגות בכוחות עצמי. כך זה נמשך שנה שלמה. אני שקלתי כבר 62 ק"ג והחלטתי לחזור לפעילות חלקית. מאז עברו עוד 3 שנים. אני שוקל כאת 64 ק"ג. אני פעיל יותר, אני אוכל טוב יותר. אני משתדל לאכל ביום 2500 קק"ל מסוגים שונים של מאכלים. אבל..... אני עדיין מרגיש כל יום חולשה חזקה. החולשה הזאת לא נותנת לי לתפקד כאדם רגיל. אני מתעייף מהר מאוד. קשה לי לעלות במדרגות אפילו כמה כומות. הזיכרון וכושר הריכוז שלי הורעו. וכל זה, כמובן, גם לא נותן לי שום סיכוי להכיר מישהי ולהקים משפחה. אני שולל לחלוטין שזה דיכאון. היו לי תקופות מאוד קשות בחיים וידעתי למצוא כוחות להתגבר על הקשיים. אני חושש שההרעבה העצמית הזאת שנמשכה כמעט 4 שנים גרמה לי נזק בלתי הפיך. אני מאוד מבקש שתעזרי לי!!! האם יש סיכוי שאחזור להיות אדם רגיל? האם לדעתך אני יכול להסתדר ללא תרופות או שאין לי ברירה ואני זקוק לטיפול כלשהו? אני מאוד אודה לך אם תוכלי לעזול לי.