שמן

דקלה שלום! ההבדל המשמעותי הין סוגי השמן השונים הוא הרכב חומצות השומן המצוי בהם. בקנולה עיקר חומצות השומן הן חד בלתי רוויות, אלו מומלצות (כמו בשמן זית). בתירס ובסויה יש בעיקר רב בלתי רויות. מתוך אותן חומצות שומן רב בלתי רוויות, הסוג המומלץ הוא חומצת שומן לינולנית (אומגה 3). בקנולה כמות יפה מחומצת שומן זו. שמני תירס וסויה מכילים הרבה פחות ח' לינולנית והרבה יותר ח' לינולאית (אומגה 6). אני מביאה ציטוט ממאמר של ד"ר גילה רוזן בנושא: "בניגוד לנושאים הקודמים, הנושא של השפעת השומן על התחלואה בסרטן עדיין שנוי במחלוקת. לדעתי, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה, שהמחקרים התמקדו עד לאחרונה בכמות השומן בתפריט, במקום בסוג השומן – שהוא כנראה נקודת המפתח. שמן סויה, חריע, תירס וחמניות מחקרים חדשים אשר בדקו קשר בין סוגי שומנים לסרטן השד, הראו כי לשומן רב-בלתי-רווי מסוג אומגה 6, המצוי בשמנים צמחיים כגון שמן סויה, חריע, תירס וחמניות, יש השפעה חזקה על הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן שד. מקרל, סלמון שמן קנולה ופשתן למרות שחסרות עדיין עדויות מחקריות ישירות, ידוע כי שומנים מסוג אומגה 3 (המצויים בדגים מהים הצפוני כמו מקרל וסלמון, או בשמן קנולה ופשתן), משפרים את תגובת המערכת החיסונית, ומצמצמים את תופעת ההיפראינסולינמיה, שהוזכרה מוקדם יותר. ההמלצות חשוב לציין כי אין עדיין המלצות גורפות בנושא. ההמלצה המקובלת כיום תומכת בהפחתה יחסית של שמנים מסוג אומגה 6 בתפריט והגברת השימוש בשמנים מסוג אומגה 3. ההמלצה בעד הקטנת סך השומן בתפריט עדיין תקפה, אם כי אין לכך עדין סימוכין מדעיים לגבי כל סוגי הסרטן." בברכה, נועה