פריצת דיסק - ניתוח?
דיון מתוך פורום אורתופדיה
ד"ר לב-אל שלום רב, אני בן 28. לפני כארבע שנים סבלתי מהתקף כאבי גב תחתון חזקים מאוד, הקרנה לרגל והייתי מושבת מפעילות במשך כחודש, וההחלמה היתה הדרגתית לאורך כארבעה-חמישה חודשים. טופלתי בזריקות, כדורים ופיזיותרפיה. להלן תוצאות בדיקת ה CT מאז: (רק השורות ללא המילה "תקין...") : בלט קל היקפי של הדיסק בגובה L3-4 אשר גורם ללחץ מינימלי על השק הדורלי. בלט היקפי עם בקע אחורי מרכזי של הדיסק בגובה L4-5 אשר גורם ללחץ משמעותי על השק הדורלי במרכז ומשמאל. התעבות ניכרת של הליגמנטה פלאבה דו צדדי. בלט לטרלי מימין של הדיק בגובה L5-S1 אשר גורם ללחץ על מוצא השורש הימני בגובה זה. לפני כשבעה חודשים קיבלתי התקף כאבים עז בהרבה מקודמו, אך הוא חלף לאחר כשבועיים. חודש לאחר מכן חזרו הכאבים בצורה מתונה אך עיקשת, ואני סובל עד היום, כחצי שנה(!!). אינני מושבת ואינני מוגבל אבל אני לא מסוגל לבצע פעילות מאומצת כגון ריצה וטיולים ארוכים וזה מפריע לי מאוד. ולהלן תוצאות CT מהשבוע שעבר: בסריקת L3-4 התעלה הרכה מוצרת קלות. בסריקת L4-5 התעלה הרכה מוצרת קלות, מודגם בלט היקפי של האנולוס המוחק את השומן האפידורלי הקדמי ולוחץ על השק הדוראלי. בריקת L5-S1 מודגם בלט צדדי-ימני קל של הדיסקית. האורתופד שמטפל בי שאל אותי אם אני רוצה ניתוח. ואל השאלות: 1. בתשובותיך לגולשים השונים, אתה כותב שכ 75% מהאנשים החולים במחלה זו מחלימים מאליהם. האם אני "החלמתי" וחליתי שוב, או שזו התפרצות המחלה הישנה? 2. בתשובותיך ראיתי מספר התייחסויות לכירופרקטיקה ולפיזיותרפיה, ולא ברור לי יחסך אליהן, וכמו כן נדמה לי שכתבת שאין פעילות גופנית, כולל שחיה, שהוכחה כמועילה לבעיה שלי. יחס קטלני במיוחד ניכר כלפי שאיבת דיסק, גם מצד ד"ר רנד. האין תקווה? 3. ראיתי את שלוש ההוריות לניתוח, והשלישית שבהן מדברת על סבל מתמשך של כשישה שבועות עד שלושה חודשים. מכיוון שאני סובל תקופה ממושכת בהרבה מכך, ללא שיפור, היית אומר שאין מנוס מניתוח? או שאולי אני יכול להיות אופטימי על סמך זה שגם בפעם הקודמת זמן ההחלמה היה די ארוך? 4. האם קראתי נכון שעישון מגביר את הסיכון לפריצת דיסק?! 5. מהו שיעור ההצלחה בניתוח, ומהו ניתוח מוצלח בעיניך? 6. לפי הידוע לך,מה שיעור המנותחים המסתבכים וניזוקים מניתוח כזה? 7. לאחר כמה זמן ניתן לחזור לפעילות, ומהו זמן ההחלמה המלאה מניתוח כזה ? - אני עובד בישיבה מול מחשב.
שלום שמוליק כמעט שלא יכולתי לעמוד בפיתוי להגיב על פנייתך למרות שהופנתה לד"ר לב-אל. מכיון שפנית אליו - יש לו "זכות הראשונים" אך אשמח לענות על שאלותיך בפירוט גם כן במדה שתהיה מעוניין. בשלב זה אשאיר את ה"במה" לד"ר לב-אל. להתראות ד"ר רנד
ד"ר רנד שלום, למרות שהפניתי מלכתחילה את שאלתי לד"ר לב-אל, כן, אשמח מאוד ואעריך את תגובתך שכן אני מאמין שלכל חוות דעת נוספת יש ערך משלה - ותודה מראש!
אשמח מאד לארח את דר' רנד ובעצם כל מי שיש לו מה לומר , להבהיר , לחדד ולהתוכח . התה והעוגות עלי. א. לב-אל
שמוליק שלום רב כמעט אמרתי צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים . ובכןאנסה לענות על שאלותיך אחת לאחת 1. עניין ההחלמה כמו הרבה דברים הוא עניין של "הגדרה" ועניין של החלטה . שהרי מהי מחלת כאב הגב קודם כל כאב בפיזור כזה או אחר שמונע מאיתנו מביצוע דברים שונים אבל ההחלטה מתי " אי אפשר יותר היא עניין אישי מאד" כך שלנו כמסתכלים מן הצד מחלת "כאב הגב" או אם תרצה שם אחר כמו גנשת ,סכיאטיקה ,מחלת הדיסקוס המנוון, בלט, פריצה וכו' , מקבלת משמעות לפי ההפרעה התפקודית המתוארת על ידי הסובל ולפי ממצאים "אוביקטיביים " בבדיקה גופנים ולפי הצללים שאנו רואים בשיטות הדמייה שונות. הגורם הבודד החשוב ביותר הוא הסובייקטיבי. קח למשל את עניין הממצאים בהדמיה. אצל כ 50% מאנשים "בריאים " שאין להם כל מחוש תמצא בבדיקת מ.ר.י בלט של דיסוס בין חוליתי. אצל כ 30% תמצא פריצה של דיסקוס. לסיכום את חזרת לתפקד וחיית חיים בעלי איכות המקובלת עליך משמע שהחלמת. 2. יש לי בזכרון האישי מספר לא מבוטל של עדויות אנקטודליות של עזרה לאנשים על ידי טכניקה מנואלית כזו או אחרת (כירופרקטיקה או פיסיותרפיה) . עם זאת כשאני קורא עבודות מחקר שמנסות להשוות שיטות שונות הממצאים הבולטים הם שהגורם הבודד היעיל ביותר הוא תרופות נגד כאב ונגד דלקת וחזרה מוקדמת לעבודה. אשר לפעילות גופנית אכן חוץ ממיתוסים כמו עניין השחיה ( ואני שחיין מכור ) אין לי הרבה. לעניין שאיבת הדיסק אני ליוויתי את השיטה מצעדיה הראשוניםבארצנו וחלוציה כאן היו ידידי הטובים וכבר מתחילת הדרך ידעתי שזו מכונה להדפסת כסף . 3. רק אתה תדע אם סבלת די אבל אם אני " קורא " אותך נכון נדמה לי שתחליט נגד ניתוח ואני אסכים עמך. 4. יש קורלציה מובהקת בין עישון ומחלת הדיסקוס( על שמותי ההשונים ) . 5. למרבית הצער כשמדברים על ניתוח דיסקוס יש המון וריאציות. אם נדבר על הסטנדרט של כריתת הדיסקוס ללא צורך בכריתה של חלק נרחב מן החוליה הרי שניתוח מוצלח לטעמי הוא ניתוח שבו המנותח הולך הביתה אחר 3-5 ימים מסוגל ללכת 3 ק"מ אחר שבועיים ( אם היה מסוגל לכך קודם לכן ) יושב ללא קושי תוך שימוש נכון במשענת וידיים חוזר לעבודה לא קשה תוך 4-6 שבועות שיעור ההצלחה המצופה במקרים לא מסובכים כ 70% הצלחה מלאה כ 85% עד 90% הצלחה "משביעת רצון" . יש ניזוקים . ניזוקים קשה שיעורם עד 5% . בברכה דר' א. לב=-אל
למה בן אדם עקשן לא מאמין בניתוחים וסובל כבר שנה האם יש לכך סיבה הבן אדם הנתון סובל מ3 פריצות דיסק אבל בעל כח רצון אדיר ואינו מסוגל להשלים ולתפקד אם המצב מה עושים?
שמוליק, משתתפת בסבלך ובהתלבטויותיך. אני סובלת כבר 4 שנים מכאבי-גב לפעמים קשים יותר ולפעמים פחות. אובחנתי כבעלת פריצת דיסק ב- L4-5 עברתי שאיבת דיסק לפני כיותר משנה: זה בהחלט עזר- לשלושה חודשים בלבד!!! מאד התאכזבתי מהתוצאות. אמנם שלושה חודשים לא סבלתי כלל, ואח"כ-אותו דבר. אמנם אני כבר לא במצב של גרירת רגל, כמו לפני השאיבה, אבל בסוף כל יום ובמהלכו, אני סובלת- יש ימים שיותר ויש ימים שפחות. באשר לפיזיותרפיה כירופרקטיקה ואפוקנטורה- תלוי מי מטפל בך. יש פעמים שהטיפול עוזר ויש שלא. בל מקרה נזק רציני לא יכול להעשות. בתקווה שתמצא את הטיפול שמתאים לך, תהיה בריא.
שלום שמואל מכיון שרוב שאלותיך נענו כבר אוסיף בעקר את נקודת המבט שלי על הנושא. לפי תאורך לא ברור אם אתה סובל מפריצת דיסק בלבד או שמדובר בנהיצרות של תעלת השדרה - שני מצבים שונים באופן מהותי. פריצת דיסק יכולה לקטון בגודלה עם הזמן עקב ספיגה של חלק מהדיסק. היצרות לרוב רק הולכת ומחמירה. האם החלמת וחלית שוב? בודאי שלא. הממצאים בCT הם למעשה ללא שינוי. מדובר בהמשך אותו תהליך הגורם לך לסבל מתמשך ולפי תאורך קשה לומר שהחלמת, אלא אם לדעתך מי שסובל מכאב כל הזמן ולא יכול לרוץ וכו' הוא בריא. טיפולים מנואליים שונים יכולים להקל במעט את הכאב אך במקרים של כאב מתמשך ועקשני לרוב אינם יעילים ובלי להרחיב את תעלת השדרה ולסלק את הדיסק הפרוץ - לרוב אין שיפור משמעותי. יחד עם זאת כפי שנאמר לך - לרוב אין בטיפולים אלו סכנה, ואם בא לך לבזבז עוד קצת זמן וכסף - אין בכך סכנה בריאותית. שאיבה בהחלט לא מומלצת - סופה רק בנזקים גדולים יותר. כדאי גם שתביא בחשבון את תהליך הכרוניזציה של הכאב - אשר מתרחש בהדרגה לאורך זמן. בסופו "מתרגל" העצב או המוח לתחושת הכאב הכרונית ואפילו סילוק הלחץ על ידי כריתת דיסק בניתוח יכול להיות כבר בלתי יעיל (מכיון שהמוח ממשיך לפרש את גירויי העצב ככאב למרות שהלחץ סולק - כנראה עקב נזק לא הפיך לעצב). לאור זאת, במקרים בהם הכאב מתמשך מעבר לחצי שנה ברציפות וללא הקלה משמעותית בטיפולים שונים, מומלץ לחשוב על ניתוח ובמדה שזו ההחלטה - לבצעו בהקדם. אין כל רווח בדחיית ההחלטה עוד ועד ועוד בסיטואציה בה הזמן יכול לעבוד גם נגדך, וכאשר מדובר בניתוח מאד פשוט הנמשך פחות משעה, מצריך אשפוז של כיומיים והחלמה בבית של כשבועיים. שעור ההצלחה בניתוח תלוי באישיות המטופל טיב הכאב ומשכו וגודל הדיסק הפרוץ אך באופן כולל מדובר על כ - 90% הצלחה (שאר החולים אינם משותקים בכסא כפי שרווח בקרב הצבור על פי האמונה העממית הטפשית. שאר החולים פשוט לא רואים הטבה מלאה בכאב שעומדת בציפיות שהיו להם לפני הניתוח). רוב המנותחים בגילך שעוברים אצלנו את הניתוח משוחררים כבר למחרת היום לביתם וחוזרים לעבודה תוך 10-15 יום. שיעור הסיבוכים המשמעותיים הוא מינימאלי ובטל בשישים (אינו נמדד אף בפרומילים -חלקי אחוז). כדאי שתדע שבניגוד לפחדים העממיים חסרי הבסיס משיתוק בניתוח כזה - גם אם קורית התקלה הגרועה ביותר - ושורש העצב שליד הדיסק הפרוץ נחתך לגמרי - זה יכול לגרום (ולא תמיד) לכל היותר לחולשה של קבוצת שרירים אחת ברגל אחת, ובשום מקרה לא לשיתוק מלא של שתי הרגליים וצורך בכסא גלגלים. לסיכום כמי שעושה ניתוחים אלו כעניין יום יומי אני אמנם מבין מדוע אנשים חוששים ומתלבטים אך לצערי רוב הסבות לחששות נובעות מאמונות טפלות ו"ידע" עממי שאין לא כל בסיס עובדתי. ביחוד מדהים אותי מחדש כל פעם כשאני נתקל באנשים צעירים המוכנים לגרור את סבלם ומוגבלותם חדשים ושנים במקום לסגור עניין ולחזור ולהיות כמו חדשים תוך 2-3 שבועות. זהו. במדה שתרצה להתיעץ עמי - אשמח לענות לשאלותיך דרך הפורום או בפגישת יעוץ אישית. ד"ר רנד
ד"ר רנד שלום, קודם כל, שיחקת אותה בנחרצות - אני מעריך זאת מאוד. החלטתי, כמו שאמרת, לבזבז קצת זמן וכסף, וללכת על כירופרקטיקה ועל דיקור. אני מנסה - ומבטיח להיות בקשר בעוד כחודשיים ולדווח על מסקנותי. בינתיים תודה רבה, והמשיכו בפעילות האתר המצוינת! שמוליק
מנהל פורום אורתופדיה
