עזרתך לפני ייאוש סופי
דיון מתוך פורום אורתופדיה
ד"ר נכבד שלום רב, אני בת 30 וכבר שנה וחצי מחפשת מזור ללא הצלחה. הכל התחיל בנפילה במדרגות, שבה נחבל הקרסול השמאלי. בתחילה נראה היה כי מדובר בנקע ובשטף דם בלבד, או לפחות כך חשב הרופא שראה אותי ביום הראשון, ועם הזמן היו התפתחויות של אבחנות שונות ומשונות, ורובן ככולן, כנראה, היו שגויות. בין האבחנות היתה אבחנה של קרע בגיד אכילס, שבשלו הושמתי בגבס למשך 6 שבועות, ולאחר מכן הסתבר שלא היה כזה ולא נברא. בהמשך הושמה גם תגית של RSD על בסיס עצבי (CRPS TYPE 2), וגם ההנחה הזו נשללה לאחר חודשים לא מעטים . מכל מקום בדיקות העזר העלו שלושה ממצאים עיקרים: 1. קרע כרוני בגיד הטיביאליס פוסטריור; 2. פגיעה בסיבים דמיאלינטיביים של עצב הטיביאליס (מה שהוגדר כ- TTS) . 3. נזק מדרגה נמוכה לתאלוס. רופא שראה את צילומי הרנטגן של DAY 1 אמר לי שרואים בהם שיש נזק לתאלוס, והאם ידעתי על זה? הפרט הכי משמעותי, אולי, הוא שאני הולכת רק בעזרת קביים, כיון שהכאב והצמצום בטווח התנועות של הקרסול וכף הרגל לא מאפשרים לי הליכה רגילה, ובלי קבים אני צועדת 5-10 צעדים בלבד , בצליעה גדולה מאוד ולאחר 10 צעדים - הכאב קשה מנשוא. לאחר נסיונות שיקום שונים ומגוונים (כולל בתי חולים שיקומיים, הטובים בארץ, הוחלט שאין מנוס מביצוע ניתוח לשחרור עצב הטיביאליס. בהתייעצות לגבי הניתוח הזה נאמר לי כי בעצם יש לבצע ניתוח מורכב הרבה יותר - שאמור לכלול 4 הליכים: 1. שחרור העצב 2. איחוי הגיד הקרוע, (3) באמצעות לקיחת גיד אחר מכף הרגל (הגיד האחראי על יישור בוהן 1) 4. ניסור דיסקית מעצם העקב, כדי להתאים אותה למבנה החדש ומשום שהכאב שלי קשור, לטענתו, בעצם הזאת. הרופא גם ביקש לבצע שוב בדיקת EMG. בדיקת הEMG החדשה פוענחה כ"תקינה" על-ידי הרופא המבצע, אף שהערכים ברגל שמאל היו שונים וגבוהים מאלה שברגל ימין (גם חיביון וגם אמפליטודה). שאלותיי: 1. האם ההחליך הניתוחי שפירטתי נראה לך הגיוני ביחס לממצאים, והאם יש לשקול אותו כאופציה? 2. האם יחול שינוי בשיפוט הרפואי לאור ממצאי בדיקת הEMG החדשה? 3. האם לנזק לתאלוס יש תפקיד כלשהו בהגבלה בתנועות וביצירת הכאב שלי? (לצורך הדיוק הכאבים שלי מתמקדים בנקודות הבאות: 1. בצד הפנימי של הקרסול מתחת לפטישון, יש שם גם נפיחות בצורה של הגיד באופן כרוני; 2. בעת דריכה הכאב הולך גם לכיוון גיד אכילס ובעצם מכיל את כל ה"סיבוב" של הקרסול, כאילו מחיצה בין העקב כולו לבין החיבור לשוק, שכואבת כולה; 3. בעת האחרונה חזרה שוב מעין "גולה" בצד החיצוני של הקרסול, מתחת לפטישון החיצוני, והיא מגבילה את התנועה של הרמת כף הרגל כלפי מעלה ומכאיבה מאוד; 4. זרמים כמעט בלתי פוסקים לאורך הצד הפנימי של הקרסול + אצבעות 1,2,3); 5. יש נקודה אחת בכף הרגל (באזור של החיבור של גיד הTP לעצם הנביקולר, שכואבת גם בנגיעה וגם בדריכה.) 4. ובעצם השאלה הכי חשובה - מה עושים עכשיו? לאן פונים? איך מוצאים מזור? אני כבר משתמשת 5 חודשים באוקסיקוד ובאוקסיקונטין במינונים גדלים, וגם הם כבר לא ממש מקילים את הכאב. אנא עזרתך ככל יכולתך, מיואשת של ממש
האחריות שאת מטילה עלי נוכח האפשרות של"יאוש סופי " מפחידה אותי קצת במיוחד לאור העובדה שאני די מתקשה לבנות תמונה שלמה והגיונית מתוך דבריך למרות מה שהם ברורים ומנוסחים באופן נבון . הבעיה היא שיש כמה וכמה פרטי מידע שחסרים לי להשלמת התמונה. כך למשל לא ברור לי באיזה גובה יש קרע שלגיד הTP . לא ברור לי מה טיבו של הנזק בתלוס הםא מדובר בOCD ואם כן באיזה מקום. לא ברור לי מה בדיוק טיבו של הנזק העצבי ( נזק דמיאלינטיבי אינו בהכרח חבלתי ) לא ברור לי האם פיזור הנזק מתאים לפגיעה בעצב הטיביאלי או באחד מסעיפיו , לא ברור לי איזה צד של הקרסול נפגע מלכתחילה. ולא ברור לי מה טיב הנזק בעצם העקב. כשהולכים לשחרר את העצב הטיביאלי בתעלה הטרסלית יש הגיון לתקן את הגיד באותה הזדמנות שכן הגיד סמוך לעצב וממילא מתעסקים איתו עם זאת מחושיך לא נגרמים בגלל הפרעת תפקוד הגיד . ועוצמת המחושים בהחלט מצדיקה לדעתי מחשבה על CRPS . עוד לא ברור לי איזה בדיקות עזר עשית עד כה ולדעתי ייש בהחלט מקום לבצע מיפוי עצמות (שסביר מאד שעשית ) ט.מ( שי ש להניח שעשית ) ומ.ר.י . ולבסוף עלי לשוב ולהסתייג ולומר שמצב מסובך כמו שאת מתארת אינו פתיר באמצעות התכתבות בפורום. אשמח לעזור לך במידת יכולתי במידה ותרצי להבדק באופן ישיר.