כאבי גב
דיון מתוך פורום אורתופדיה
אני בת 59. לפני כ- 8 חודשים- היה לי בפעם הראשונה כאבי גב חזקים מאוד שבעצם לא איפשרו לי כל תנועה. וקיבלתי זריקה אחת של וולטרן. עשו לי צילום רגיל של עמוד שדרה מותני- והתוצאה היתה: אוסטאופיטים חיצוניים קטנים בגוף חוליה L4. מבנה גרמי ומרווחים בין חוליתיים שמורים. מה המשמעות של התוצאה? האם זה מצביע על ממצא כלשהו- המסביר את מקור כאבי הגב? מאז לא חזר אותו מקרה חמור של כאבי גב, אך יש כאבי גב לסירוגין, וכמובן לא כפי שהיה אז. אורתופד המליץ על ביצוע CT עמוד שדרה מותני. 1) לאור הקרינה המלווה בכך- הייתי מעוניינת לדעת- האם זה מוצדק לבצע את ה-CT. 2) האם לאור תוצאות הצילום הנ"ל, שפירטתי לעיל, יש מקום לבצע CT או די במימצאים הנ"ל? 3) באלו מקרים מבצעים בדיקת CT עמוד שדרה מותני, הכרוך בקרינה רבה, והאם מצבי מצדיק זאת? 4)האם לאור הטיפולים הקיימים לכאבי גב- בכלל ראוי לעשות CT. שהרי אם ממילא לא קיים טיפול שיפסיק אותם לתמיד לצמיתות, הרי שלא כדאית הקרינה הכה גדולה. 5)האם הליכה עשויה לשפר כאבי גב?
התשובה שקבלת על צילום הרנטגן מתאימה לעמוד שדרה של בן 40 כך שהדבר היחיד שצריך להדאיג אותך הוא האם לא טעו בבחירת הצילום. ולא הממצא אינו קשור לכאב או במילים מדעיות יותר אין אסוציאציה בין הממצא לכאב. אשר לשאלותיך האחרו הן מפגינות תבונה מרובה. ההתיחסות של האורתופד לכאב גב, ברוב המכריע של המקרים , צריכה להיות מבוססת על ההתרשמות שלו מן הסבל של המטופל ועל ממצאים בבדיקה הפיסיקלית ( גופנית ) שלהמטופל ולא על ממצאי בדיקות הדימות כמו CT או מר"י. גם ההחלטות וההתויות לטיפולים השונים מבוססות על השיקולים הקליניים שציינתי ולא על ממצאי בדיקות הדימות. תשאלי -אז בשביל מה הבדיקות? . ובכן ראשית יש עניין של אישוש אבחנה. הצעד האיבחוני הראשון אותו אנו עושים הנו איתור מקומה של המחלה ואין כמו בדיקות הדימות להצביע על המקומותבהם יש שינויי . הצעד האיבחוני השני הנו זיהוי הרקמה החולה וגם כאן בדיקות הדימות עוזרות מאד. הצעד השלישי הוא זיהוי התהליך החולני( נווני, טראומטי, זיהומי, גידולי וכו') בדיקות הדימות כאן תפקידן מוגבל. השלב האחרון של האיבחון הוא גילוי מחולל המחלה וכאן אין לבדיקות הדימות מה לעשות. כשאנו קובעים אבחנה היא כבר מקפלתבתוכה את כל המידע המתקבל בארבעת הצעדים שציינתי . השאלה הבאה שתשאלי היא מתי לעשות מה . לשם מתן תשובה על על כך צריך להכיר את "סיפור המחלה האופייני " . תשאל יכיצד אפשר להכיר סיפר מחל האופייני לפני שעושים אבחנה? והתשובה היא שי שלעשות אבחנה מבדלת . אבחנה מבדלתהיא רשימה של כל הסיבות האפשריות לתמונה הקלינית העומדת לפנינו כמו למשל התקף כאב גב. סדר המחלותהשונות ברשימ התלוי בהסתברו של הופעתן כלומר מה ששכיח מאד יהיה בראש והסיבות הנדירות בסוף. אם תהי הברשימה סיבה העשויה לסכן את חיי המטופל או את איכות חייו. ואפילות היא נדירה נמהר לעשואת הבדיקות הרלונטיות לגבי מחלה זאת . מצבים כאל הנקראים "דגלים אדומים " . אם לעומת זאת נדע מתוך הרשימה הוהכרת המחלות השונות שרבים הסיכויים שהמחלה תעבור מאליה גם בלי טיפול ואין "דגלים אדומים" לא נזדרז לעשות בדיקות. ואכן הנהלים המקובליםבעולם לגבי התקף של כאב גב תחתון הנם להמתין עם בדיקות כולל צילומים רגילי לפחות 6 שבועות. (כמובן אם אין דגלים אדומים ) בהמשך נבחר לעשות בדיקות אם נחשוב שהן תקדמנה את יכולתנו לטפל. במקרה שלך העניין תלוי באמת בתפישתהבל שלך והאם מצא הרופא שלך ממצאים " מדאיגים ". עניין הקרינה הוא די שולי . הליכה בהחלט מועילה אשר לכאב הגב יש שהיא עוזרת ומשחררת ויש שהיא מחמירה את הכאב. כמו שאמרו האנגלים טעמו של הפודינג בטעימתו.