תוספת ל:שבר מאמץ

שבר מאמץ או שבר הליכה הוא אזור מסויים בעצם שבו מתחוללים שינויים ההופכים אותו חלש ושביר ויכולי םלהגיעל מצב של סדק של ממש, מצד אחד ותהליך שלנסיון ריפוי עם בניית עצם חדש המצד שני אם תהליך ההרס ( ספיגת העצם ) מהיר יותר מתהליך הבניה יגרם בסופו של דבר שבר . אם תהליך הבניה יהיה חזק יותר תבנה מספיק עצם חדשה למנוע שבר ואף לגרום לחיזוק העצם. שבר מאמץ אינו נוצר לפתע הוא תוצאה של תהליך ממשוך שמאופיין בהעמסה מחזורית של העצם לדוגמא ריצה או אף הליכה. מה שמאפיין תהליכים מחזוריים כאלהו הנו שנוצרים על העצם עומסים שיכולים להגיע לפי 12 ממשקל הגוף באופן מחזורי. כל העמסה תגרום לשינוי מסויים בצורת העצם אך העצם כחומר בעל גמישות מסויית יכול לעמוד בפני העמסה כזאת . נוסף להעמסה זאת והשינויבצורה שעובר על העצם הריכל פעם שאנו נוחתים על כף הרגל אנומפעילים כח על הקרקע והקרע מפעילה עלינו כח בחזרה ( נויטון זוכרת? ) הכח החוזר על גופנו נקרא GROUND REACTION FORCE. הפעלת כח מלווה בספיגה של אנרגיה . תודות לשרירי הגוף ולגמישות המפרקיםחלק ניכר מן האנרגיה הזאת נספגת בהם. כאשר השרירים מתעייפים ויכולתם לספוג אתהאנרגחיה קטנה תגדל כמותהאנרגיה העצם מטבעה מגיבה לעומסים עליה . בדרך כלל היא מתחזקת כתגובה לעומס ( קוראים לזה החוק של וולף ) . בכדי שהיא תתחזק צריך שיקרושני דברים עצם ישנה תספג ועצם חדשה חזקה יותר תבנה במקומה אם התהליך מתרחש לפי התכנית זה מה שקורה אך לפעמים כשהעומס המחזורי גדול מידי תהליך ספיגת העצם עולה על תהליך בניית העצם וזו נחלשת ומתחילה להסדק . הצטרפות יחד של סדקים מיקרוסקופיים תביא לבסוף לסדק של ממש וא ף לשבר. שברי מאמץ שכיחים יותר אצל נשים ספורטאיות (חלק מן האפליה האוניברסלית של נשים ) . הסיבה לכך - כך לפחו מקובל לחשוב היא ה"שלישיה של נשיס פורטאיות " והיא הפרעות אכילה, הפסקת מחזור חדש יואוסטאופורוזיס. במילי םאחרות העצמותאצל נשים ספורטאיות חלשות יחסית מחמת שלשל הגורמים וכתוצאה שבירות יותר. הטיפולהוא קודם כל מנוחה למשך 4-8 שבועות ואחר כך חזרה הדרגתית מאד לפעילותתוךהקפדה על תזונה נכונה חשוב גם שימוש בנעליים טובות ומסלולים טויבם