דורבן

דיון מתוך פורום  אורתופדיה

14/06/2006 | 23:03 | מאת: רן

שלום רב, לצערי, אחת לשנה אני פונה אליך בפורום זה: שבר ביד, ניתוחים ברגל שמאל (נביקולה), פריצת דיסק... ותמיד נענה באדיבות ובמקצועיות. והמתנה הפעם: דורבן. הדורבן אובחן ע"י האורטופד בעזרת מישוש בלבד (וכמובן הסבר שלי על אופי הכאב..) ממה יכול להגרם דורבן? האם דורבן נוצר כתוצאה מחבלה?האם ניתן לטפל? האם בולמים עם סיליקון יעילים (זה מה שהמליץ הרופא וכבר קניתי) ? האם כמוסות MSM יכולות לסייע? האם רפלקסולוגיה / טיפולים אחרים / ג'קוזי לרגליים מסייעים? האם הבעייה היא אל חזור? אני עושה פעמיים בשבוע ספורט בחדר כושר. אשמח אם תוכל להרחיב מעט תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

רן שלום רב בתור בונוס ל"נוסע המתמיד " אני מרחיב קצת את הנושא . בסוף אענה על שאלותיך היחודיות תסמונת כאב העקב יש מספר סיבות לכאב עקב אך השכיחה מכולן נקראית לפעמים גם דרבן עקב או דלקת של חיתולית השעל ובאנגלית: CALCANEAL SPUR; PLANTAR FASCIITIS. בדרך כלל מדובר בכאב בעת הדריכה על כף הרגל במיוחד עם בוקר או לאחר ישיבה . הסובלים מדווחים לע"ק על החמרה הולכת וגדלה באופן הדרגתי במשך שבועות וחדשים. בכדי להבין את המחלה צריך לדעת משהוא על האנטומיה של כף הרגל. ובכן כף הרגל במבט מן הצד אפשר לדמותה לקשת שרגליה מחוברות על ידי מיתר. חיתוליתהשעל היא המיתר. המיתר הזה צורתו משולש ארוך שקדקדו מחובר לצד הפנימי תחתון של עצם העקב (CALCANEUS ) ובסיסו מתפצל לחמש זרועות המתחברות לבסיסי האצבעות של כף הרגל וכן לעור שמתחתן. מיתר הזה עשוי כעין רצועה סיבית . בעת שאנו דורכים על הרגל המיתר נמתח וברגע שמסירים את המשקל מכףהרגל המיתר רפה. כל אימת שהמיתר נמתח הוא מושך את העצם של העקב . כאשר יש עומס יתר לעיתים קרובות ובמהירות רבה נוצרים קרעים זערוריים בנקודת החיבור של המיתר לעצם העקב וכתוצאה מכך מתעוררת תגובת ריפוי שהיא באופיה דומה לתגובה דלקתית . במקום נוצרים על ידי תאים מתאימים חומרים הגורמים לכאב. התסמונת סיבתה הנה אם כן תהליך נווני עם תהליך ריפויי. הסיבות השכיחות הן משקל יתר ופעילות יתר. כך למשל התסמונת שכיחה יותר אצל ספורטאים ורקדנים. יש גם קשר למבנה כף הרגל . ישהטוענים כי הבעיה שכיחה יותר בכפות רגליים שטוחות מאד עם נטיה לשקוע במיוחד בצד הפנימי ( פרונציה) וכן ברגלים עם קשת גבוהה מן הרגיל. לא כל כאב עקב הוא דלקת של החיתולית . סיבות אחרות יכולות להיות: שבר מאמץ, דלקת זיהומית של העצם. מכה עם דימום מקומי. פגיעה בעצב סמוך או גידול. . הסמנים למחלה הנם נפיחות מקומית , חיתולית רגישה ומעובה ורגישות על נקודת העגינה של החיתולית בעצם העקב. נקודה זאת נקראית הבליטה הפנימית של גבשושית העקב. כאשר מותחים את הבהן כלפי מעלה ניתן למשש בכף הרגל באזור הקשת מיתר מתוח. מיתר זוהי החיתולית . כאשר מעבירים את האצבע לארכו אחורה מגיעים לנקודה מעל נקודת עגינתו לעצם העקב ושם אפשר עלידי לחץ להפיק כאב . יש לציין כאן כי אין קשר ישיר בין הכאב לנוכחות של דרבן . דרבן אפשר למצוא בכ 20% מעקבים בריאים ורק בכ50% מעקבים שסובלים מן התסמונת. גם המיקום של הדרבן אינו ממש קשור לחותלת אלא נמצע קצת עמוק יותר בבסיסו של שריר ( מכופף הקצר של האצבעות). עוד חשוב לזכור כי לפעמים המחלה הזאת היא ביטוי ראשון למחלה שיגרונית. כיצד מטפלים? ברוב הגדול של המקרים די בטיפול שמרני. מתחילים בדברים פשוטים כגון המלצה לרצים לרוץ עם נעליים טובות בולמות זעזועים, תרגילי מתיחה של גיד אכילס ושל חיתולית השעל. ( לסינים יש גלגל עץ מיוחד לדבר) , למדתי ממטפסי הרים כי טוב לעשות מסג' על ידי דריכה על פחית משקה קפואה, מושב עקב עשוי חומר ויסקואלסטי ( VISCOHEELׂ ׂ ) , מדרסים שיורידו את הלחץ המקומי, סדים שיתמכו בכף הרגלוהקרסול בעתהשינה. , תרופות ממשפחת התרופות הנוגדות דלקת שאינם סטרואידיליות, ובמקרים קשים אפילו מגף גבס או זריקות של קורטיקוסטרואידים. יש נטיה להרבות בשימוש באמצעים פיסיקליים כגון חימום עמוק באמצעות אולטרהסאונד ולאחרונה גלי הלם. חוץ גופניים . במקרים נדירים אין מנוס מניתוח שבו חותכים את החותלת מאחיזתה בעקב ויש שגם מוצאים בהזדמנות חגיגית זו את הדרבן. עד כאן דרבן העקב על רגל אחת ומכאן צא ולמד: www.medmedia.com/o12/104.htm www.emedicine.com/emerg/topic429.htm כמוסות MSM . אין על זה עבודות.MSM הנה היורשת שלDMSO ונגזרת ממנו מבחינה כימית .DMSO הוכיח את עצמו אך אינו בשימוש מחמת תופעתות לואי לא נעימות . MSM איןלותופעותלואי אךל א ברור אם יש בו תועלת . ג'קוזי = זה כיף בכל מצב אבל לא עוזר לבעיה. כנ"ל רפלקסולוגיה

מנהל פורום אורתופדיה