תודה, ושאלת המשך, בבקשה
דיון מתוך פורום אורתופדיה
שלום רב, בהמשך לשאלתי על תוצאות MRI השבת לי שהתוצאות תמוהות בעינך. לא כל-כך הבנתי מדוע - האם בגלל המיקום של הצלקת שהוזכרה או בגלל עצם אזכורה, כשהיא , לכאורה, צפויה? עברתי את הניתוח לפני כשנה וחצי. הרופא אמר (וגם כתב בדוח הניתוח) ששוחרר העצב הטיביאלי, שהיה לחוץ, במיוחד באזור החיבור לנביקולר, ועבר נאורוליזיס. הכאב שלי היום - בעיקר באשור של הצלקת הניתוחית וסביבה, ומקרין לעבר גיד אכילס. מעבר לכאב עז בחיצה על האזור, יש זרם (כמו תחושת טנס) בכל לחיתה, וגם בכיפוף בוהן 1 יש זרם לכיוון העקב. יש מי שאומר שמדובר בפגיעה בסעיף הקלקנאי של העצב, ויש מי שמוסיפים לזה גם הידבקות של העצב לגיד שמניע את הבוהן הגדולה, מה שאמור להסביר את הזרם בעת הכיפוף שלה. אין לי יכולת דריכה על הרגל, אלא לאטרלית בלבד והיא נפוחה בכל האזור של הצלקת הניתוחית (מאוד!) מה התמונה שעולה ממה שתיארתי? האם הניתוח נעשה במקום הלא נכון? האם הMRI מראה תמונה של הצטלקות במקום שונה מן המקום שאליו היתה כוונה להגיע בניותח (או שעליו הוצבע שבו היתה הבעיה)? האם תואצות הMRI מסבירות משהו לגבי התחושות שלי? האם יש דרך של הדמיה שאפשר בה להיות יותר מדויקים? האם אפשר לראות את ה"הידבקויות" האלה שמדברים עליהן - בMRI? תודה שוב, וסליחה על אורך השאלה, אני
הקרבה הגדול הביותר בין העצב הטיביאלי לעצם הנביקולר היא כ 6 ס"מ כך שלא יתכן שהעצב שוחרר עד לנביקולר. כן ככל הנראה יש הדבקות בין העצב הטביאלי או הסעיף הקלקנאלי שלו לבין הגיד המכופף את האגודל ומכאן התחושה שלך. הצלקת בה מדובר היא צלקת פנימית סביב העצב . איני יודע היכן בדיוק נעשה הניתוח כך שאין לי דעה על נכונותו של המקום . ניתן באמצעות המר"י לראות את ההדבקויות שהן הן ה"צלקת " הפנימית המדוברת. דימות בעל-שמע (אולטרהסאונד) יכול לפעמים להוסיף מידע . בדיקה של ההולכה העצבית גם היא יכולה לעזור.