הכל יחסי

בטח נשמע לכם קטן, אבל עבורי זה סיפור גדול: לפני 10 ימים סיפרתי לילדים סיפור וכשקמתי תקף אותי כאב חריף בברך. מאז אני צולעת מאוד, ולא יכולה לקפל את הרגל, וסובלת מזצים של כאב במיוחד בעת קיפול הרגל אל הירך. בבדיקת אולטרה סאונד הכל תקין למעט - בורסא סופראפטלרית - הודגם נוזל בכמות גדולה. הרופא מתעקש שיש המטומה, כמה טפשי, אבל רק אז קלטתי שכל לילה כשאני קמה לילדים אני נחבטת במיטה בחוזקה. לקחתי כמה ימים אטופן 400 פעמיים ביום. לא היה שיפור והחלפתי לארקוקסיה 60. אני משתדלת לנוח (יחסית לאמא שנמצאת בבית עם תינוקת שובבה). קיבלתי הפניה לעשות תומך ברך מסוג GENUTRAIN ולפיזיותרפיה. אין שום שיפור והאורתופד אומר שזה עלול לקחת זמן רב. אני ממש בדכאון כי אני לא מסוגלת לנהוג ולהוציא את הילדים מהגן ולתפקד כמו שצריך. אני מרגישה שהרגל שוקלת 3 טון. מאוד מאוד אשמח לקבל תשובה על שלוש שאלות: 1. האם זהו הטיפול היחיד? אני זוכרת שבילדותי גם אבי סבל מ"מים" בברך, וקיבל זריקות קורטיזוןן. שאלתי את הרופא לגבי טיפול זה והוא אמר שהוא לא יאשר לבחורה צעירה כזה טיפול. 2. האם מותר לי לחרוק שיניים ולקפל בכח את הברך למרות הכאב כדי לנהוג ולעשות פעולות שונות? 3. האם הבעיה אכן עוברת לרוב בעזרת טיפול זה ואם כן בכמה זמן בדרך כלל מדובר?