כדי לפשט את שאלתו של אנונימוס אצטרף לשאלה המסקרנת

אין תשובה פשוטה לשאלתך שכן מגוון ניתוחי הגב הוא גדול בשל מגוון הבעיות ואם אתה רוצה להשוות אתה צריך להשוות בין שיטות שונות של טיפול בבעיה מסויימת. בכדי להשוות צריך לקחת שתי קבוצות מנותחים שהן דומות מבחינה דמוגרפית כאשר הבחירה של מנותח לשיטה מסויימת היא אקראית מבלי שהוא ידע לאיזה שיטה נבחר . אך זה לא מספיק צריך שהמנתח שעושה שיטה מסויימת יהיה כבר בעל נסיון רב ועבר את מה שנקרא עקומת הלמידה. בכדי לעבור את עקומת הלמידה צריך שהוא יעשה כמה עשרות ניתוחים קודם כל.בשלב זה של עקומת הלמידה הכשלונות מרובים בהרבה על השלב שבו יש כבר נסיון. קשה מאד למלא תנאים אלו ואני יכול להבטיח לך שאף לא אחד מן המנתחים שדברת איתם עשה מחקר השואתי כגון זה וכל מה שהוא אומר זה מן הבטן או על סמך ספרות. וזה לא די. כשמדברים על ניתוח בפולשנות מזערית צריך להגדיר על מה מדברים :ניתוח מבוסס על עבודה עם מיקרוסקופ, ניתוח המבוסס על עבודה עם צינור דרכו עובדים עם מיקרוסקופ,. ניתוח המבוסס על החדרת צינור ודרכו אנדוסקופ או טכניקה מילעורית שבה מסירים חלק מן הדיסקוס בלי להתייחס לפריצה עצמה ( שאיבה או הנדפה של הדיסקוס ) . וגם בזה לא די. יש להגדיר מהי הצלחה . במאמר מקיף שנעשה לאחר קריאה של למעלה מ300 מאמרים מהם נמצאו מתאימים מבחינת הערך המדעי רק 13 מאמרים- ופורסם בעיתון המוביל SPINE באפריל ש"ז - נמצא כי שיעור הסיבוכים בין כריתה סטנדרטית של דיסקוס ובין שיטות זעיר פולשניות זעירה הנו זהה ועכשיו דעתי האישית: מי שאומר שאחוז ההצלחה שלו הוא 98-99% - בקש ממנו עותק של המאמר שבו פירסם תוצאות אלו. אחוז ההצלחה המדווח בספרות מתקרב ל90% אבל לא במקרים הראשונים שם אחוז ההצלחה הרבה יותר נמוך.