בעית גב

שלום, אני בת 34, אמא לשלושה ילדים כשהילד השלישי נולד לפני כ-7 חודשים (שלושת הלידות היו רגילות עם אפידורל). בשנת 1999 עשיתי CT וזו הייתה התוצאה--סריקה L5-S1 – ספונדילוזיסטזיס קלה (דרגה 1) היצרות של התעלה הגרמית המרכזית. בלט דיסק אחורי ושמאלי עם לחץ ניכר על מוצא השורש השמאלי והשק הטקלי. לומבריזציה של טופי חוליות S1 S2. לפני כ-4 חודשים הרמתי את בני בן ה-6 לחדרו, יום למחרת פתאום הרגשתי כאבים נוראיים בגב התחתון עד כדי שלא יכולתי ללכת ושכבתי שבועיים עם כאבים איומים. כשראיתי שזה לא עובר החלטתי לגשת לאורטופד (יש לציין שבמהלך חיי נתפס לי הגב הרבה פעמים אבל תוך יומיים שלושה הייתי חוזרת לתפקד), האורטופד נתן לי טיפול תרופתי ואז נאלצתי להפסיק להניק את בני ובנוסף הפנה אותי ל-CT ע"ש מותני, חזרתי לאורטופד עם התוצאה של הCT החדש – מנגיומה נצפית בגוף חוליה L4 בקוטר של 13 מ"מ. מעבר בין חוליות L5-S1 בלט דיסק דיפוזי, לחץ על השק הדורלי ורושם ללחץ קל על שורש לטרלי שמאלי. אין היצרות תעלת השדרה הגרמית. יש לציין שהאורטופד הסתפק בפענוח ולא ראה את הדיסק. האורטופד הפנה אותי לכירופרקט ולפיזיוטרפיה. התחלתי טיפול אצל כירופרקט ובמקביל פיזיוטרפיה. האמת שלא הרגשתי שהטיפולים עוזרים לי והחלטתי לפנות לרופא מומחה לקבלת ייעוץ נוסף. הרופא המומחה ראה את הדיסק וטען שיש לי בעיה מולדת-פגם בחוליה והפתרון היחיד זה ניתוח לקיבוע החוליה, הוא ביקש שאפסיק במיידית את הטיפול אצל הכירופרקט בטענה שהוא עלול לעשות לי נזק גדול יותר, הוא כתב לי בסיכום המכתב ליזיס L5 וליסטזיס. היום לאחר כ-4 חודשים מהרמת הבן, אני עדיין עם כאבים אבל לא בחוליות אלא בצד הימני של עצם הזנב (בחלקו העליון של הישבן), בזמן השינה אני לא יכולה לזוז כי אז ההרגשה כאילו הגב שוב ייתפס, אני יכולה לישון רק על צד שמאל. במהלך היום אני מרגישה בזמן הליכה שרגל ימין כאילו לא מחוברת היטב לגב (זו התחושה) וכאילו כל רגע אני נתפסת. יש ימים שאני לא יכולה להרים את התינוק ובכלל לתפקד. האם הבעיה כרגע יכולה לנבוע מסיבה אחרת? או שאלו הכאבים והתחושות שבאות בעקבות הבעיה המולדת? כשהייתי נערה הייתי ספורטאית (אתלטיקה) והבעיה לא הפריעה לי בשום צורה. האם ניתוח הכרחי? מה ההשלכות של ניתוח לקיבוע? האם אוכל לאחר הניתוח להרים את בני בן ה-7 חודשים? האם אוכל לחזור לתפקוד רגיל? האם הבעיה שלי מוכרת כנכות בביטוח הלאומי? אנא הסבר לי קצת על ההחלמה, אני על סף ייאוש ועם המון דילמות. תודה, לילך