אנרגיה

לא בטוח שאני בפורום הנכון אבל מרוב יאוש אין לי מה להפסיד. הבעיה שלי היא כזו: אני בת כמעט חמישים. מאז ומתמיד הייתי "עדינונת" כזו. זאת אומרת, חולה בקלות, מתקררת, מתעייפת נורא מהר, רגישה לכל דבר. במשך השנים זה כמובן לא הולך ונעשה טוב יותר כי אני מתבגרת וכך מלאי האנרגיה שלי לא בשיאו. אני מוכרחה להדגיש כי אני מאד מקפידה על תזונה טובה, תוספי מזון, אני עוסקת בפעילות גופנית ו....נו עם כל זאת כאשר אני נחשפת לסביבה חולה אני הראשונה להידבק, כאשר מזג האוויר מתקרר רק מעט אני מייד חולה, כאשר אני בסביבת מזגן קר אני מייד חולה, כאשר אני עובדת יותר מדי (ובשבילי יותר מדי זה אולי מעט לאדם אחר) אני מיד נחלשת ונופלת למשכב. מתסכל!!! חבל על הזמן. ולמה כל כך מתסכל כי הרבה פעמים אני מרגישה כמו אחת שיש לה מנוע של מטוס סילון בפנים, מבחינת השאיפה והדרייב וכו' אבל הגוף כאילו סוסיתא משנת עחא שלא עומדת במנוע כזה. אני מרגישה כאילו נגזר עלי לחיות את חיי כל הזמן על אש קטנה כאשר מבפנים אני ממש בוערת ורוצה הרבה יותר: עבודה, בילויים, ארוח וכו'. האמנם הקונסטיטוצה כאן משחקת תפקיד מכריע וסופי או שיש משהו לעשות בנדון? מצטערת אם נפלתי עליכם...

למיואשת שלום! ברצוני לצרף לדבריו הנכונים של אורן את העובדה שעלייך לבדוק עם איש מקצוע את ההגדרה שלך ל"תזונה טובה" ולהתייעץ לגבי התוספים שאת לוקחת, כי יש תוספים שבמצבי עודף (ולא קשה להגיע לזה!) משפיעים לרעה! למשל, עודף אבץ דווקא גורם לנשירת שיער, הידעת זאת? בכלל, יתכן שאת עושה יותר מדי "טוב" מכל דבר והגוף מותש. האם את מרוצה באופן כללי מחייך? האם עבודתך מספקת? לאלמנט הנפשי יש גם כן משמעות אדירה בנטייה לסבול ממחלות... מעצם העובדה שאת מגדירה את עצמך "מיואשת" ומתנצלת על עצם פנייתך אפשר לחשוב שמצבך הנפשי לא משהו ועל מה? על הנטיה להתקרר ולחלות?! כדאי גם לשים דברים קצת בפרופורציה כי יש מחלות הרבה הרבה יותר נוראיות ממה שאת מתארת!