הכיצד יש סתירה כה גדולה

בין תזונה קלינית לנטורופתיה??? אני למדתי בלימודי תזונה כי צום אינו בריא לגוף לא תורם מאום - ורק מכניס את הגוף לסטרס. והגוף צריך לקבל כל הזמן את כל אבות המזון הדרושים לו. וחוץ מזה - לפי ההגיון אם הגוף מגיב בחולשה, חיוורון התעלפויות, אולי זה באמת לא מומלץ בכלל וסתם עושה טראומה?! אני מוצאת הגיון בצמחי המרפא כמובן אך האם מחקרים מראים כי צום אכן תורם לבריאות כלשהי?? יתכן כי זה רק פסיכולוגי ובכלל פיזית הגוף לא "מתנקה" כמו התאוריה?!

שלום מורן, נושא הצום בהחלט מעורר מחלוקת רבה.. צומות קיימים כבר משחר ההיסטוריה, בתקופת היפוקרטס, היוונים הקדמונים, מצריים העתיקה וגם ביהדות הכהן הגדול היה עושה צומות, גנדי ועוד רבים וטובים אחרים. קיימים מחקרים על הצום הרפואי כבר מתחילת המאה ה - 19, המחקרים נעשו על חולי סכרת, מחלות כליה, אפילפסיה ועוד.. על פי הרפואה הקונבנציונאלית ניתן לומר באופן גורף כי הצום הרפואי אינו יעיל ויכול אפילו להזיק ואכם כך הם פני הדברים אם מגיעים לשלב ההרעבה (השלב השלישי במהלך הצום).. אף קיימים צומות קצרים של עד 5 ימים שיכולים להיות מאוד יעילים ולא רק להביא לשיפור בבריאות אלא גם במניעה של מחלות. הסימפטומים הראשונים המופיעים במהלך הצום אינם מעידים על חוסר יעילותו, שכן גם במהלך מחלה כמו שפעת, האדם החולה באופן טבעי נמנע ממזון, על מנת לשמר את האנרגיות להתמודדות עם פאתוגנים ולהתמודדות תקינה של מערכת החיסון. באופן טבעי בזמן מחלה אנו ממעיטים בצריכה של מזונות ומגבירים את כמות הנוזלים..לגוף יש מנגנונים ביוכימיים והישרדותיים להתמודד במצב של צום וחשוב מאוד לדעת זאת. צום בינוני וארוך יתקיים רק במרכזים רפואיים תחת פיקוח והשגחה מקצועית וכמובן אינו מומלץ לכל אחד. כפי שציין אורן צום מותאם באופן אישי ל פי קריטריונים שונים, ביניהם גודל רקמת השומן.. ככל שרקמת השומן גדולה יותר, ניתן לשקול גם צום ארוך יותר ועוד.. כך שהנושא קצת יותר מורכב ומקצועי.. חג שמח לך!