דחיית סיפוק

הבעיה שלי היא שכל פעם שאני יוצאת לדייט, והבחור מוצא חן בעיני, ואני ממש רוצה להכיר אותו עוד ולהגיע לדייט שני ושלישי, אני נסחפת בנשיקת לילה טוב ומיד קופצת איתו למיטה. למחרת שום דבר כבר לא אותו דבר. לפני כן זה פרחים והתרגשות וחיבור אינטלקטואלי ורגשי אמיתי ואחרי כן זה אי נעימות, קרירות או אפילו התעלמות או לעיתים גם רצון להמשך קשר מיני בלבד.אני מודעת לכך שגברים נרתעים ממהירות של קיום יחסים ביחס מקביל ואירוני לרצון שלהם לקיים יחסים בהזדמנות הראשונה שנתנת להם. לפני כל דייט חשוב אני חוזרת עם עצמי ומחליטה שלא אקיים יחסים בפגישה ראשונה, אבל כשאני מרגישה ריגושים בגוף אני לא מצליחה להתעלם מהם. החרמנות הורסת אותי אם נסכם בכמה מילים. איך אני מתמודדת עם דחיית הסיפוק הזה. אגב עניין הגבולות הוא בעייתי אצלי בכל דבר כמעט.

הייתי ממליצה לך לשאול את עצמך מה הסיבה ומה הציפיות שלך מיחסי המין , האם את מנסה להוכיח לעצמך משהו? האם את מנסה למרוד במישהו? מה את חושבת על עצמך, האם את אוהבת את עצמך ואת גופך, או אולי את מנסה להעניש את עצמך על משהו? תנסי למצוא עוד שאלות ולענות עליהן כי נראה לי שהבסיס להתנהגות שלך נמצא בנושא זה. נראה שדרך ההתנהגות שלך לא עושה לך טוב, ודי מתסכלת אותך,תחושת הריקנות והקרירות שאת מתארת בבוקר למחרת, הם סימן שלא היית עדיין מוכנה לקיום מגע מיני באותה הפעם. הצבת גבולות לעצמך היא נושא חשוב, וקשור בכבוד העצמי שאת רוכשת לעצמך. לגבי נושא החרמנות, אולי תנסי לפרוק את האנרגיה המינית הגבוהה שלך, בדרכים אחרות, אולי אוננות או ויברטור, עד לשלב בו את מרגישה מספיק בטוחה ביחסים שלך עם בן הזוג, ואת מרגישה נוח להמשך הקשר. תודה על השיתוף צביה