יחסי אישות בהריון

שלום, אני בסוף שנות ה - 20, בסוף הריון 2 די רצוף. בעייתי היא שבעלי בחודשים האחרונים לא נוגע בי, לא מנשק אותי, נכנס כ-ל י-ו-ם בשעות מאוחרות שאני ישנה (מאחורי גבי) לאתרי פורנו ולתמונות של "כוסיות וזיונים". אני מרגישה לא מושכת ופגועה מאוד. אני מרגישה לא אהובה וזה הכי כואב. אני אישה מושכת (אמנם בחודש 9 לא, מסתבר) ומאוד סקסואלית. גם אני נכנסת לאתרים האלה אבל פה ושם, וזהו. עד לאחרונה היו בינננו יחסים טובים ואני יודעת שחלק עצום מהבעיה היא שבעלי נמצא בלחצים כבדים מבחינת עבודה והוא דואג ומתוח. עדיין אני מרגישה שהקשר שלנו מתפרק. אני מרגישה בגודה. אני לא יודעת מה לומר לו, אני מנסה לדבר איתו הרבה על להיות יותר איתי ועם הילדה, לדבר איתי, לתת יחס, ליזום. הוא כן יוזם סקס אבל רק בבקרים (כשהבכור ער ומתרוצץ לנו "בין הרגליים", מה שהופך את זה בשבילי ללא מהנה !), וגם אז אין כמעט נשיקות - בטח שלא מיוזמתו. מה לעשות ?

מיכל בוקר טוב צר לי לשמוע שאת חווה שאת לא אהובה ובגודה. בעיני הבסיס הטוב ביותר הוא הקשבה, לעצמך ולבן זוגך, חשוב לשוחח על התחושות שעולות ולהקשיב זה לזה. יכולות להיות סיבות שונות להתנהגותו, כמו שציינת. החיים שלנו הם מחזוריים ויש לנו תקופות טובות וקשות יותר, חשוב השיתוף, שתפי מהמקום שלך בלבד, (אני מרגישה שאני..... ולא אני מרגישה שאתה..... זה מאוד משמעותי.) בחיים המיניים הזוגיים יש שחיקה ולעיתים שיעמום, חשוב להקפיד על גיוון שינוי וחידוש, אולי לשלב אביזרים, אולי לשנות מקום, לאחר שיחה כזו תנסי לחשוב איך את יכולה לגרום בך את השינוי, למשל, אולי להשתתף איתו יחד בגלישה משותפת, אולי לחכות עד אחרי הלידה, אולי לעשות עם עצמך עבודה בה תצליחי לשנות את התחושות שאת מרגישה לתחושות אחרות מעצימות יותר. אני אישית חושבת ששינוי שאנחנו עושות ישפיע בצורה הרבה יותר נכונה, מאשר ננסה לשנות את האחר, כי האחר ישתנה רק אם יחפוץ בכך. מקווה שתרמתי אם תרצי תמיכה נוספת של נשים נוספות תוכלי למצוא אותי גם בפורום www.elaisha.com יום טוב צביה

תודה צביה, אני כבר עושה את כל אלה. באה אליו מידי פעם (לא כל הזמן כמו קרצייה) ואומרת שחסר לי היחס, הנשיקה, הליטוף, יציאה משותפת. מבחינת סקס אני עדיין משתפת פעולה ואף יוזמת (למרות שזה כבר קשה כרגע). בעיקרון אני יותר הרפתקנית ממנו בסקס ! אני מדברת איתו אפילו על צרוף מישהו (בעתיד), אני מספרת לו על חלומות כחולים שלי וכו'... לא מתחסדת. מה שכן אני כבר מרגישה שוב קינאה (מה שלא הרגשתי כלפיו שנים) לאור מה שנראה שמעניין אותו (כוסיות, שזה כל כך ההפך ממני בחודש 9). מה אפשר לעשות ? תמיד כוסית בת 19 תהיה יותר מושכת מאישתו עם ה - 2 ילדים... אני הרבה פעמים כועסת והרבה פעמים מדברת אחרת מהלב, אבל כמה אני יכולה לעשות לבד כל הזמן ? אני דוחפת את האבן הזאת בעלייה והוא לא עושה שום מאמץ, גם כשאני אומרת לו בפרוש מה אני חשה שקורה לנו. אני יודעת שהוא אוהב אותי אבל זה מרגיש כמו אהבה חסרת תשוקה או עניין. אהבה לאם ילדיו או משהו דפוק כזה. אני מרגישה שאני עלולה (בעתיד) פשוט לפתח רומנים שיתנו לי את כל זה שחסר.